"ישראל 2024 מדינה בלי חזון. מדינה בהמתנה"
ענת דוידוב מתחה ביקורת על מדיניות הממשלה לגבי עסקת חטופים, וגם: שנת הלימודים לא תיפתח ב־1 בספטמבר?
ישראל במלחמה 317 ימים. עשרה חודשים וחצי 115 חטופות וחטופים נרקבים בשבי חמאס. מחכים לחזור הביתה. מחכים לנס. החיים משוועים לחזור למשפחות. את המתים המשפחות מתחננות להביא לקבר ישראל.
בינתיים ישראל בשגרת קיץ: פגרת הכנסת למשל, הדיון הבא אמור להתקיים בוועדות רק בתחילת ספטמבר. צודקים. מי צריך כנסת מתפקדת במלחמה? באמת שאין צורך.
את העברות עודפי התקציב כבר ממילא העבירו לשותפות הקואליציוניות. משפחות החטופים שמקפידות להגיע לוועדות לזעוק את זעקתם הצודקת, יחכו. ממילא אין למשפחות ברירה. עוד יום, פחות יום, בסך הכול חיי אדם.
וגם: התלמידים בשגרת קיץ. 1 בספטמבר ופתיחת שנת הלימודים בסכנה. כמה לא מפתיע. התלמידים וההורים שלהם מכירים את הריטואל: מה אמר רן ארז ליואב קיש? האם המשא ומתן תקוע? מי תוקע אותו בכלל כבר שנתיים? האם מגיעות תוספות שכר למורים? למה המשא ומתן נמשך כבר שנתיים על גב הילדים?
ולמה תלמידי בתי הספר העל יסודיים יצטרכו להמתין ל־1 בספטמבר בשש בבוקר כדי לוודא אם יהיו לימודים או שממשיכים לישון? מן שגרה שכזאת. רק בישראל. ההישגים של מערכת החינוך משתרכים בשנים האחרונות אחרי מדינות מתקדמות בפער גדול.
נגיד שבימים רגילים עוד היה אפשר לעשות פה הנחות לכל הצדדים. אבל ישראל במלחמה כבר 317 ימים, ועוד לא דיברנו על התלמידים המפונים. ישראל 2024 - מדינה בלי חזון. מדינה בהמתנה.
