"אם כשנגמרת העסקה, האש מתחדשת, אין היגיון שסינוואר יסכים"
פרופ' אייל זיסר, מומחה למזרח התיכון, התייחס למגעים לעסקת חטופים: "אני בספק שתהיה עסקה. כל כך הרבה פעמים היינו על סף פריצת דרך"
ברקע הדיווחים שחמאס מוכן להתגמשות ושמדברים אפילו על צמצום בפערי המשא ומתן, שוחח פרופ' אייל זיסר, מומחה למזרח התיכון, עם אריה אלדד ויריב אופינהיימר ב-103fm והביע פסימיות באשר להשגת העסקה.
לדבריו, "אני בספק שתהיה עסקה. כל כך הרבה פעמים היינו על סף פריצת דרך. יש להבנתי פער שאי אפשר לגשר עליו, כי אי אפשר לרבע מעגל: חמאס רוצה לשרוד, שתיפסק המלחמה ושהוא יישאר בשלטון ברצועה. ולעומת זאת עמדתה של ממשלת ישראל איננה מוכנה לקבל מציאות שכזאת. לכל אחד מהצדדים יש אינטרס לקיים את המשא ומתן, גם למתווכים, ולשדר אווירה שמתקרבים לעסקה, אבל אני לא רואה איך אפשר לגשר על הפער הזה".
עוד ציין כי הוא לא רואה מציאות שבה העסקה נגמרת והאש מתחדשת: "סינוואר הוא אולי משיחי והזוי, אבל הוא מבין משהו. אם אומרים לו 'לך לעסקה', ומייד כשהיא נגמרת האש מתחדשת, אין שום היגיון שהוא יסכים לו. אני מניח שהאמריקנים והמתווכים מנסים למכור משהו לשני הצדדים".
"אם אנחנו אומרים שצריך לכבוש את עזה, אז בואו נכבוש את עזה"
"מה החזון של ישראל לגבי עזה?", תמה זיסר ופירט: "אני לא רואה שלממשלה הזו יש תוכנית פעולה מה עושים פרט להישרדות פוליטית ואישית של הממשלה הזו. אם אנחנו אומרים שצריך לכבוש את עזה ולשלוט בה, אז בואו נכבוש את עזה. אפילו מבחינה הומניטרית עדיף ממשל צבאי, וזה גם יסייע להתמודדות עם החמאס. אני פחות נרתע מזה מאשר המציאות הבלתי ברורה לי עכשיו".
בהמשך השיחה פקפק זיסר באפקטיביות של מדיניות המתווכות בעסקה: "אני לא חושב שהאמריקנים באמת לוחצים על ישראל. ידענו כבר מה זה לחץ. המדיניות שלהם לא לגמרי ברורה לי, ולא ברור לי מה הם רוצים: שקט לפני הבחירות או באמת פתרון. כשהיה אחד כמו הנייה בחיים וישב בקטאר, היה אפשר לחשוב שאולי דרכו יעבירו מסרים לסינוואר. היום אני לא רואה במה מצרים וקטאר יכולים ללחות על סינוואר. אולי ההפך: הוא יכול להביך אותם ולגרום להם נזק בדעת הקהל הערבית יותר משהם יכולים ללחוץ עליו". הוא סבור גם כי המצב בעזה לא באמת מעניין את הגורמים האחרים בציר האיראני: "אני לא חושב שהשיקולים איראן וחיזבאללה קשורים לפלסטינים. גורלם של הפלסטינים לא באמת אסטרטגית מעניין אותם".
"מבחינת ההמתנות אני מוטרד כי זה יהיה ריטואל קבוע"
ומה באשר להמתנה מורטת העצבים לתגובות איראן וחיזבאללה? זיסר זיהה פה בעיה: "מבחינת ההמתנות אני מוטרד, כי זה יהיה ריטואל קבוע - בכל פעם שנעשה משהו שלא יהיה לרצונם ניכנס לריטואל כזה שהוא בלתי סביר ובלתי הגיוני. בכל שבועיים או חודש נפגע במישהו בחיזבאללה, ובתגובה המדינה תיכנס לשיתוק? אני רואה בזה בעיה מעבר לפגיעה קשה ביכולת ההרתעה שלנו".
הוא הסביר מדוע איראן נמנעה מלהגיב לחיסול הנייה בשטחה: "מלכתחילה היתה כאן פגיעה בהנייה, והייתה תגובה אמריקנית מאוד נחרצת, היערכות צבאית חסרת תקדים. זה מה שהרתיע את האיראנים לעת הזאת. אבל הנקמה במזרח התיכון מוגשת קרה".
עם זאת הוא מציע לשאת עינינו צפונה: "לגבי חיזבאללה, קשה לי לראות שנסראללה מוותר על מה שהבטיח בראייתו. זה יהיה לתת לישראל אור ירוק להמשיך בדברים שכאלה, ולכן אני חושש שעוד נשמע ממנו".
עריכה: אחיעד לוק
