ישראל במלחמה 325 ימים, ו־109 חטופות וחטופים שתקועים במרתפים בעזה, ממתינים לצאת מהחושך. אתמול אישרו בממשלה את הצעת שר האוצר לפרוץ את מסגרת התקציב בכמעט שלושה וחצי מיליארד שקלים, כדי לממן את הוצאות המלחמה. כמעט אחד-עשר חודשים של מלחמה, עוד לא רואים את הסוף, ואולי זה בסה"כ נוח למישהו שזה לא ייגמר.
אז חלוקת הכספים תהיה כזאת: כשני מיליארד שקלים לטובת תושבי הצפון והדרום, חצי מיליון יוחזרו למשרדים שקוצץ מהם הכסף, עוד 200 מיליון שקלים לטובת המענקים לחיילי המילואים, ויש עוד כמה מטרות חשובות- כולן ראויות, אבל הדרך, עקומה.
כל אנשי המקצוע מזהירים את שר האוצר לא לעשות את זה עקום, אלא באופן שלא יעמיס על הכלכלה שכבר תלויה על בלימה, וחוטפת ביקורת קשה מבית ומכל העולם, ושר האוצר מתעלם. ויש לזה מחיר כבד.
שיהיה ברור שכולנו נשלם על זה ביוקר. כולנו נשלם על זה ביוקר שאין תאריך לסיום המלחמה. כולנו נשלם על זה ביוקר שאין שום תוכנית ליום שאחרי. זה יעלה לנו בחשבון הבנק, בסופר, בתשלומי המיסים, בכלכלת החימושים הפרטית של כל בית בישראל.
ראש הממשלה מבין את זה מצוין. הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות. אבל שבת אחים הכי נעים בקואליציה.