על רקע הפשרה שהוצעה על ידי שר המשפטים יריב לוין יש במערכת הפוליטית והציבורית קולות לכאן ולכאן. חיים רמון, שר המשפטים לשעבר, פרש את משנתו על הנושא.
רמון ביקש להתחיל באנקדוטה: "ב-2048 מדינת ישראל תציין מאה שנה להיווסדה. בכל מאה השנה האלה מעולם לא היה ולא יהיה על פי השיטה הקיימת כיום נשיא מעדות המזרח. תארו לכם מה היה קורה אם מעולם לא היתה עומדת נשיאה, נציגה של המגזר הנשי - השמים היו נופלים. אני מציין את זה כעובדה למחשבה של כל אלה שאומרים שהכל בסדר".
בעיניו, "הסיבה שאין רפורמה משפטית היא שכל אלה שרצו לעשות רפורמה בראשות יריב לוין עשו כל טעות אפשרית, וגם כיום הם מציעים פשרה. מתי מציעים פשרה? כשהצד השני מקבל. כאשר הריבון שמיוצג על ידי הממשלה והכנסת לא יכולים לחוקק או נמנעים מלחוקק כתוצאה מהכישלון הגדול, אז חבל לעשות את זה".
הוא נתן דוגמה כיצד היו אמורים לפעול לדעתו תומכי הרפורמה: "דובר על הסכמה רחבה. נניח שיריב היה רוצה לחוקק כך שמינוי של נשיא בית המשפט העליון יהיה ברוב מיוחד של שבעה כמו שממנים שופט בית משפט עליון, היה קשה להתנגד מאוד כתוצאה מהסכמה רחבה. אבל מה יהיה עכשיו? יהיה משבר".
רמון סבור כי פני צמרת המערכת המשפטית אינה להידברות: "אומר הנשיא המכהן, ממלא המקום פוגלמן שכל מינוי בית המשפט העליון מושבת, וזה יהיה גם כשעמית יתמנה, וכל אחד מתבצר בעמדתו. בהערכה מושכלת: אם יוכל יריב למנות שופט אחד מחמישה עשר, הוא יקבל את כל הדברים".
רמון סיפר על ניסיונו בתחום מימיו כשר הממונה: "הייתי שר משפטים. הצעתי לאהרון ברק את קרמניצר וגביזון. הוא התנגד לשניהם. שמעו שאני מציע את שניהם, אתם לא יודעים מה חטפתי".
"כאשר אהרון ברק קבע שהכול שפיט, ושיש זכות עמידה לכולם, שאלה שני היסודות של המהפכה המשפטית, הוא היה קול בודד בלבד", נזכר רמון והדגיש: "אין היום בביתה משפט העליון אחד שלא חושב שהכל שפיט ושחושב שצריך לצמצם את זכות העמידה. בית המשפט הישן לא קיים. הוא חוסל לחלוטין".
מבחינתו הדרך ליציאה מהמבוי הסתום הוא מינוי שופט אחד שמרן מתוך חמישה עשר השופטים בבית המשפט העליון: "כדי שנוכל לפעול, כדי שלא יהיה משבר חוקתי אפשר יהיה לבלוע את 'האחד מחמישה עשר'. כיום אין אף שופט שמרן. למה? יש שופט אחד שלא חושב שהכול שפיט? יש שופט אחד שחושב שצריך לצמצם את זכות העמידה?"
עריכה: אחיעד לוק