תא"ל אלעד גורן מונה לתפקיד חדש "ראש המאמץ ההומניטרי בעזה". התפקיד, לפי הפרשנים הביטחוניים, מסמן כי ייתכן שצה"ל מתכנן להישאר לאורך זמן בתוך רצועת עזה, ועל כן מתחיל לדאוג למצב האזרחים על רקע מגפת הפוליו ששוררת בעת האחרונה ברצועה. תא"ל (מיל') אפי איתם התייחס לצורך ההומניטרי ברצועה ולתגובה הבין־לאומית לכך, למצבו הצבאי של ארגון חמאס ולמאמץ לשחרור החטופים.
"ברור לגמרי שנצטרך להישאר גם בציר פילדלפי וגם במסדרון נצרים בכל רצועת עזה להרבה מאוד זמן", אמר איתם והוסיף: "הקימו קצין שיתכלל את הפעילות האזרחית שם. זה מאוחר אבל לא מאוחר מדי. אין דרך לשמר את ההישגים שלנו בלי שנטפל באוכלוסייה האזרחית, כי אחרת ברור מה יקרה".
לדבריו, "ברור שכל העמדה ההומניטרית הזאת היא פיקציה שנועדה לנגח את ישראל ואת הצבא שלה, לכן אני אומר: בואו ננחת על הקרקע ונהיה ריאליים. אנחנו נחזיק את רצועת עזה לפחות בחמש השנים הקרובות, עד שיהיה ברור שהצלחנו לפרז את רוב היכולת הצבאית של חמאס לאורך זמן. אולי אז יקומו ספונסרים אחרים"
ומה באשר לכוחו של חמאס כעת? על כך ענה: "היה צבא שפלש לשטחנו, הרג את אזרחינו וירה עלינו אלפי רקטות. הוא בתהליכי התפרקות מתקדמים. אחד הסימנים המעניינים הוא שהשומרים של פרחאן נמלטו. שומרים במערכת צבאית מתפוררת הם הראשונים לברוח, וזו אינדיקציה בתוך החילוץ של פרחאן. "אין צבא חמאס יותר על גבולנו, אבל יש התארגנויות, וכדאי שהן תטופלנה בעודן באיבן, כמו שעושים עכשיו ביהודה ושומרון. אנחנו נהיה שם ונטפל בזה".
איתם היה המפקד האחרון של אזור הביטחון בדרום לבנון. על כך סיפר: "הוא היה אזור ביטחון יעיל ופעיל, שעלה לצערי בערך ב-18 חיילים הרוגים בשנה, תוך כדי מעיכת חיזבאללה. אז בא איזה גאון שאמר שנסגור את השער במטולה, והיתר היסטוריה".
על ההתייחסות לגדרות כפתרון צבאי אמר: "זה לא סוד וזה חומר למחשבה: אם נבדוק מה היה גורלן של הגדרות, גם בעזה וגם בגדר שהשקיעו בה ביהודה ושומרון והיא גדר פרוצה, וגם בצפון. השקעות עתק במכשול שבסופו של דבר אין איש לידו בצד הישראלי. גדר כאינסטינקט לפתור בעיות ביטחוניות לאומיות, צריך להיזהר ממנו. במקומות מסוימים, כמו הגדר בדרום, היה היגיון כי היא נועדה למנוע כניסת מסתננים אזרחים, וזה עובד. כשבצד השני יש אויב, גדר יכולה להיות רק רכיב, אבל היא לא יכולה להיות פתרון".
"לגבי החטופים צריך לעשות כל מאמץ צבאי, ואפילו מאמץ של משא ומתן, אבל בשום אופן לא כזה שמוותרת על הישגי המלחמה. מדינה יוצאת למלחמה כדי להכניע את אויביה, ואם הם מתנים את שחרור החטופים בכניעה, המדינה לא תיכנע".
"מדינת ישראל נסעה לאנטבה לחלץ אנשים מקצה העולם מתוך עקרון הערבות הדדית, כי לא נכנעים לדרישות של חוטפים, כי מדינה לא נכנעת".
"צריך להיגמל מהרשות הפלסטינית כגורם בטחוני"
סביב פעילות צה"ל בשומרון ביקש תא"ל (מיל') איתם להבהיר את עמדתו: "צריך להיגמל מהרשות הפלסטינית כגורם ביטחוני. הכריכה שכרכנו בהסכם אוסלו את האחריות האזרחית בצורך להיות חמושים, כאילו להשליט חוק וסדר בפנים, הייתה התגנבות של הרעיון של רבין ז"ל: 'תנו להם לטפל באויבים שלנו בלי בג"ץ ובלי בצלם'. זה לא עובד. בסוף נצטרך לטפל גם בהם עם בג"ץ ועם בצלם. הביטחון כולו, 100% ממנו בכל מקום – בידי צה"ל".
עם זאת, בנושאים האזרחים נשמע איתם נחרץ פחות: "לגבי הנושא האזרחי - הגמילה מביאה לעימות עם חמושים שבבוקר הם אנשי הרשות ובערב הם מחבלים, היא תביא לא מעט זעזועים באוכלוסייה אזרחית, ולכן העניין האזרחי יצטרך עוד להידון".
לקראת סיום השיחה נדרש איתם לסוגיית הדחתה של קצינת בריאות הנפש של חטיבת המילואים 'אלכנסדרוני'. הוא היה חד משמעי: "אין שום סוגיה. יש מישהי שאני לא מכיר, אז אתייחס רק להתבטאויות שלה. התבטאות טיפשית, מופקרת, שקרית, מנוולת, ובעיקר לא אתית. על פי רוח צה"ל, היה צריך ליטול את דרגותיה ולאסור עליה כל מגע עם צה"ל. האמירה הזו איומה, טיפשית ומפלגת. אם זה הטיפול הנפשי שהיא הייתה אמורה לתת לחיילים, עדיף להרחיק אותה מהעניין הזה".
עריכה: אחיעד לוק