אל"מ (מיל') אבנר בלקנאי, לשעבר מפקד טייסת 123 'ינשוף', בעל עיטור המופת, סיפר על מסוק ה'ינשוף', על הפעולות הנועזות של היחידה המסתייעת בו, ועל השימוש בו בלחימה בעזה בשנה האחרונה: "לאחר הרבה מסוקים שפיתחו לסייע במאמץ המלחמתי לפני כארבעים שנה בנו אותו – ה'בלק הוק' או ה'ינשוף'. הפיקו את הלקחים מויאטנם ומקומות אחרים, ובנו מסוק עם הרבה מאוד יכולות, כדי לעמוד במשימות ההולכות ונהיות מורכבות יותר ויותר בשדות הקרב שלנו".
לדבריו, "הוא עושה את רוב העבודה. גם היסעור טס לא מעט, גם אתמול היסעור טס פינה חלק מפצועי האירוע הזה. מערך המסוקים עושה עבודת קודש, חד משמעית".
בלקנאי סיפר על שיטת העבודה של טייסי 123 ולוחמי 669: "בסופו של דבר המטרה שלנו להגיע כמה שיותר קרוב ומהר לפצוע. זה מונח שנקרא 'שעת הזהב'. אלה דקות קריטיות, שככל שנהיה בתוך השעה הזאת ונביא פצוע לחדר טראומה ,נגדיל בצורה משמעותית את היכולת שלו גם לשרוד וגם להחלים מהפציעה שלו".
פעולות ההצלה מתבצעות במציאות מסוכנת, ולעתים גם תחת אש. הוא הסביר: "לקחת מסוק כזה שהוא לא קטן ולהביא אותו למקום שבו נלחמים כוחותנו, זו משימה מאוד מורכבת ומאוד מסוכנת, והערכיות שלה מאוד גבוהה – להציל חיי אדם".
עוד אמר באותו הנושא: "הפינוי ממלחמת לבנון השנייה לא תוכנן בכל דרך. רוב הפינויים מעזה קורים ממקומות שתכננו אותם. זה אומר שרמת הסיכון גבוהה יותר. אנחנו מנסים להיות יצירתיים ולעשות כמה שיותר.
למפקד הטייסת לשעבר היה חשוב להדגיש כי מדובר בצוות מגובש: "אנחנו צוות אחד של טייסים, מכונאים מוטסים ולוחמים מהיחידה. זה קורה בקבועי זמן שאנחנו מצליחים להציל חיים".
לקראת סיום השיחה הודה הטייס ללוחצמי היבשה שסייעו בהצלחת חיי חבריו: "הפעם התחלפו היוצרות, וגם לוחמי אוגדה 162 עזרו לנו לחלץ את עצמנו, ומגיעה להם תודה גדולה על מה שהם עשו למעננו".
עריכה: אחיעד לוק