בתקופה האחרונה הוקמה ועדת חקירה אזרחית על רקע מחדל 7 באוקטובר. אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנפלה במתקפה, התייחס לכישלון הצבאי וביקר את הדרג המדיני והצבאי על היעדרה של ועדת חקירה ממלכתית.
בפתח הראיון אמר: "הכתובת הנכונה ביותר היא הציבור. אנחנו, האזרחים עצמם. כי ללכת ולפרוק את המטען הכל כך רגיש הזה בפני הדרג המדיני, ובטח ובטח הדרג הצבאי – חבל על המאמצים. הציבור עצמו מבין היום יותר מכול את השואה שעברנו, ובהינתן העובדה הזאת - עד שלא תוחלף פה התשתית, לא יקרה שום דבר לצערנו הרב".
אם כך מי אשם יותר? הדרג המדיני או הדרג הצבאי? לטעמו מדובר בשניהם: "הדרג המדיני חייב להתחלף, וממש דקות אחריו צריך להתחלף פה הדרג הצבאי, אין שאלה פה בכלל. אנחנו מתבוססים פה למוות. אנחנו מדממים למוות, ועושה רושם שלאף אחד לא אכפת".
לדבריו, "מה לא קרה פה במהלך הכמעט 12 חודשים עד היום? כלום. אנחנו עדיין סופרים את גופות מתינו, אנחנו ממשיכים עם לוויות על בסיס כמעט יום־יומי. הטילים ממשיכים גם בדרום וגם בצפון, ובעצם הנהגת מדינת ישראל לא עושה שום דבר כדי להפסיק עם כל זה".
ועדת חקירה ממלכתית בעיניו היא תחילת תהליך הריפוי הנדרש כל כך: "מישהו חייב להתעשת על עצמו בדרג המדיני ולהכריז על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. אני לא אומר את זה מתוך איזושהי נקמה, אנחנו צריכים לדעת מה קרה פה ב-7 באוקטובר מבחינת האמת שתצא לאור. בהינתן העובדה הזאת, משם נוכל לצמוח ולדעת את מה צריך לתקן. לא יכולים להיות קצינים שייכים בקשר ישיר לשבת 7 באוקטובר ולהיות מקודמים בדרגות שלהם".
על תחקיר חיל האוויר בתוכנית 'זמן אמת' ששודר אמש בערוץ 'כאן 11', אמר: "מתוך כל הכתבה הזאת אני מזקק שאלה אחת: בבור הקריה ב-7 באוקטובר לא היה שום מסך טלוויזיה שדלק? גם שם לא היה שום מסך טלוויזיה? הסרטונים, הכתבות והדיווחים של הגל הפתוח התחילו כבר בשעות הבוקר המוקדמות. כל חדר הפיקוד הקדמי של לב תל אביב גם נרדם?".
הוא סיפר בהמשך כי בתו רוני ז"ל ידעה שעומד לקרות אירוע נורא, אך איש לא הקשיב לה: "בתי ושאר הבנות המופלאות ידעו להתריע חודשים אחורה, אבל אף אחד לא שם לב אליהן כי הן זוטרות. קראנו להן: 'חיילות של אף אחד'. זה מצב התצפיתניות גם בבוקר הזה בגבול הצפוני של מדינת ישראל. חטא היוהרה ממשיך גם היום. הם חושבים שהם הכי טובים, ובגלל זה הם לא עושים כלום".
הוא סיפר על השיחות ביניהם שניבאו את הרע מכול: "רוני ידעה לשבת ולהגיד לי: 'אבא, המצלמות לא עובדות, אבל לא מתקנים אותן. אבא, הפרצות בגדר כבר קיימות, והחוליות הטכניות שאמונות על תיקון הגדר לא מגיעות כי פותחים עליהן באש חיה'. אמרו להן שתהיה פשיטה אחרי החגים, וכשתהיה פשיטה שירוצו לחדד האוכל, אבל חדר האוכל לא ממוגן בכלל בנחל עוז".
עוד הלין האב השכול על ההתנהלות המזלזלת של חיל הגנת הגבולות: "מעולם אף אחד בחיל הגנת הגבולות לא הסיק שצריך להפיק דף קשר, שאולי ביום מן הימים באירוע קיצון יהיה לנו להיכן להתקשר. תמיד היתה אותה תשובה של הבנות: 'אבא, אל תעשה לי פדיחות'. רציתי לדעת מי המפקדים של רוני. הם עד היום משרתים בצה"ל, והכשל הזה חודר כל כך עמוק שעד היום אף אחד בצה"ל לא השכיל להבין שמישהו חייב להיות מודח פה".
ליחס הזה מצטרפת התרעומת על אי שיתוף הפעולה של צה"ל עם הורי התצפיתניות שנפלו במוצב: "כל האירוע בנחל עוז הוא הבושה של צה"ל. עדיין לא קיבלנו לאחר שהגשנו את העתירה לבג"ץ את ההקלטות. לא כסאונד ולא כוויז'ואל. אף אחד לא עונה על השאלה הזאת, מהמפקדים הישירים ועד לדובר צה"ל".
בקרוב תמלא שנה לנפילתה של רוני. אייל שיתף את המאזינים בתחושות הקשים לקראת האזכרה: "הימים האלה קשים. זה בור שנפער ולא נסגר. זה קשה מנשוא כי בחרנו את יום האזכרה ממש ביום 7 באוקטובר. וביום הזה נדע להבין עוד יותר מה קורה פה, כי האזכרה תקרה ב-7 באוקטובר בשעה 12, בערך בדקות שבהן רוני איבדה את חייה".
עריכה: אחיעד לוק