עולם ושמו בטון
מהו בטון הלכה למעשה? • כיצד קיימים כל כך הרבה סוגים ממנו? • אהוד לביא וד"ר גלית אגרנטי נכנסו לעומק הנושא • פרק 10
בטון הוא אבן הבסיס לכל בית, משרד, קופת חולים, או מסעדה שאי פעם נכנסנו אליה. אך מה טומן בחובו עולם הבטון, ומה עלינו לדעת על סוגי הבטון ועל השפעתם הישירה על עולם הנדל"ן? בפרק העשירי של 'מהנדסים בנייה' בהגשת אהוד לביא, שוחח עם ד"ר גלית אגרנטי, מהנדסת אזרחית ומומחית לחומרי בנייה ובטון, ויחד ניתחו את הסוגיה לפני ולפנים.
"בטון הוא מושג מאוד רחב", פתחה ד"ר אגרנטי, "כשאנחנו אומרים בטון אנחנו מתייחסים למשפחה של חומרי מליטה על בסיס צמנט, שהוא מלט, ה'אבקה האפורה'. איך מכינים בטון? לוקחים חצץ, אבנים גדולות, חול ים, לוקחים את האבקה האפורה שקוראים לה צמנט ומים ומערבבים. בנוסף אנחנו מוסיפים תוספים כימיים למיניהם וזו תערובת הבטון. הכוכב שלנו הוא הצמנט. זה דבר נורא פשוט. לוקחים אבן גיר שהיא אבן לבנה, לוקחים חרסית כלומר בוץ, אבן אדומה ומכניסים אותם לתנורים גדולים. את כל זה ממיסים לנוזל, מקררים את זה ויוצאת לנו אבן חדשה - 'קלינקר', את הקלינקר טוחנים לאבקה וקיבלנו אבקה אפורה שמתאימה. אם אערבב אותה עם מים, תהיה לי אבן חדשה".
"האלמנט היחיד שמייצרים באתר עצמו תוך כדי עבודה, הוא הבטון"
"אנחנו מדינה חמה, עם ימים חמים, אני חייב לתכנן את הבטון עם התייחסות למצבים כמו נהג שעומד בחום בפקק בדרך לאתר במשך שנה, ויש סכנה שהחומר יתבייש", הבהיר לביא את התאמת ההיערכות לבנייה למזג האוויר. "לבטון יש אינספור סוגי תערובות, לכל מפעל בטון יש אלפי תערובות במחשב, כי יש דרגות חוזק שונות לבטון על ידי כך שאני משחקת בנתונים של חומרי הגלם שלי", אמרה גלית בתגובה. "חוזק הבטון מתייחס ליחס בין המים לצמנט, ולכן בטון מורכב מאלפי תערובות של דרגות חוזק שונות של בטון, ויש לי אפשרות לייצר אינספור תערובות ספציפית לכל פרויקט".
"זה מה שעושה טכנולוג הבטון, הוא יודע איזו תערובות בטון צריך אותו פרויקט. באתרי בנייה האלמנט היחיד שמייצרים תוך כדי אתר הוא הבטון, ייצור האלמנט הוא בתוך האתר ולכן הוא כה מורכב. בטון זה בסך הכל חתיכות אבנים שהדבקנו אותן עם מלט. בטון הוא חומר שיודע לקבל לחיצה טובה, אז אפשר להכין איתו קירות או קשתות, כל דבר שפעם היינו עושים מאבן. אבל תקרות לא תראו מאבן, כי הבטון לא טוב במתיחה. חוזק המתיחה שלו הוא פחות מ־10% מהלחיצה שלו, ושם אנחנו צריכים לשים את הברזל בתוך הקורה שלי, את מאמצי המתיחה מקבל הברזל, ואת מאמצי הלחימה מקבל הבטון", טען לביא.
ומה באשר לרגולציה בתחום? בסיום הפרק, הסבירה גלית: "אין שום מדינה בעולם שמאפשרת תכולות צמנט כל כך נמוכות משלנו. הן נמוכות יותר ב־25% ממה שמאפשרים האירופים לאותם דרגות חשיפה. בכל מדינה יש מערך רגולטורי שונה, במדינת ישראל החקיקה עצמה אומרת שהמתכנן חייב לתכנן לפי תקן 466 לחוקת הבטון. אנחנו אימצנו תקן אירופי וגם לתקן הזה הכנסנו התאמות לאומיות והורדנו את תכולת הצמנט שיש באירופה וכאן נכנסת הרגולציה, באנגליה החוק אומר שאתה צריך לתכנן מבנה שלא ייפול, החקיקה הישראלית היא לא כזו, היא מחייבת אותך לתכנן לפי תקן בין אם הוא טוב או לא, ויש קושי בישראל להחדיר טכנולוגיות שלא מתאימות לתקינה כשבמדינות אחרות המערך החוקתי מאפשר את הסוגיות האלו". "יש ארגונים שנותנים הסמכה שהמבנה ירוק", התייחסה לתחום הבנייה הירוקה. "אחת הדרישות של הארגונים הללו כדי לתת את הכוכבים הירוקים זה להשתמש בחומרים יותר ירוקים".
עריכה: מיכל קדוש ואליעזר בן יהודה
