"בעיניי, אייל הוא הדמות המופלאה של כל חיילי המילואים"
איתן כבל ציין לשבח את גבורתו של אייל כהן, לוחם צנחנים במילואים ואב ל־3 בנות, שהותיר בית ועסק מאחור ונפצע בח'אן יונס • אנשי השנה תשפ"ד
בבוקר השבת השחורה ב־7 באוקטובר, כשעוד אפילו לא התחלנו להבין איזה אסון מתרגש עלינו, אנשי ונשות המילואים לא חשבו פעמיים, עלו על מדים, ופקדו את הבסיסים שלהם. ללא צו 8, ללא קריאת מפקד, ולפעמים אפילו ללא תיאום עם אף אחד. המדינה, וההגנה על המולדת, בראש סדר העדיפויות. אחד מהם הוא אייל כהן, לוחם חטיבת הצנחנים ואב לשלוש בנות, שנפצע קשה בח'אן יונס. במסגרת משדר אנשי השנה בהגשת ניסים משעל בחר בו הפרשן וחבר הכנסת לשעבר איתן כבל כאיש השנה שלו.
"השנה יש כל כך הרבה גיבורות וגיבורים שהיו בעיניי ראויים להיות אשת או איש השנה", פתח. "בחרתי באייל כהן, חייל בפלוגת העורב בגדוד הגדס"ר של חטיבת הצנחנים 55, משחררי ירושלים וצולחי התעלה. אייל השאיר מאחור משפחה ועסק, יש לו אפליקציה שמאחדת את כל כרטיסי האשראי והמועדונים במקום אחד. ב־7 באוקטובר אייל התגייס. הוא היה קשר המ"פ בגדוד הגדס"ר ונפצע בח'אן יונס פציעה קשה מאוד ממטען. רק לפני שבוע השתחרר מבית החולים, הוא שכב שם למעלה משמונה חודשים תוך טיפולים אינטנסיביים, ועכשיו יצא הביתה לטיפולים יומיים. בעיניי, אייל הוא הדמות המופלאה של כל חיילי המילואים. אותם חיילי המילואים שאמרו עליהם חלק מבכירי צה"ל שכבר לא צריך, שכמעט לא צריך את הדרג המסתער. והמלחמה הזו באה, והמסד של הצבא הוא חיילי המילואים. הסתבר שזה כוחו המרכזי והגדול ביותר של צה"ל. כמי שמלווה את חיילי המילואים גם בימים שאחרי, חלקם עשו כמעט 300 ימי מילואים. החברים שלי כבר נמצאים חלקם בסבב שני ונערכים בימים אלה להתפתחות כזו או אחרת בצפון", אמר כבל.
לצד אנשי המילואים, כל אחד מהם מותיר מאחוריו משפחה, בן או בת זוג וילדים, שחייהם הופכים לניסיון לשלב בין שגרת החיים הרגילה לדאגה מייסרת ליקיריהם הניצבים בחזית. כך גם אייל, אב לשלוש בנות. "אייל השאיר בבית ארבע בנות, מיכל, בת 12, עדי, בת 10 ורוני, בת 6, ונשוי לאסתי המקסימה. אני רוצה שתבינו מה זו אישה שנשארת עם המשפחה מאחור, זה הלב הפועם של חיילי המילואים, זה המסד שעליו אנחנו חיילי המילואים, אייל וחבריו, יכולים לצאת בשקט ובטחה במילואים".
לא מעט אנשי ונשות מילואים גילו שגם אחרי שהצליחו לשוב מהחזית ומהעורף ושבו אל חיק משפחותיהם, שיש להם קרב נוסף שעליהם לערוך, קרב שעד כה רבים מצאו את עצמם מפסידים בו - המלחמה הכלכלית. "הנושא הכלכלי, חלקו הלא קטן עדיין לא פתור עד לימים אלה, ודאי כשאנחנו עוסקים בבעלי עסקים קטנים ובינוניים שלממשלה אין זמן לתקן את החוק כדי שלא יהיו עיוותים קשים מאוד בשכר של חיילי המילואים", תיאר כבל בכאב.
איך אתה, איתן כבל, לשעבר חבר כנסת, לא הופך את השולחנות במשרדי הממשלה על הדברים האלה?
"אני מבין את מה שאתה אומר, ואני הופך ועוסק בזה", אמר כבל. "ברוך השם יש גם בצה"ל ובמערכת הביטחון הבנה כפי שלא הייתה בעבר, אבל עדיין יש דברים לתקן. חוק המילואים שהייתה לי הזכות להיות ממוביליו, היה ערוך ל־25 יום בשלוש שנים, חיילים עשו ארבעה עד שבעה חודשים. הם חוזרים הביתה, חלקם לא הצליחו להתאושש כלכלית עד הימים האלה. שלא נדבר על זה שחלקם חזרו בתוך ארונות, חלקם חזרו שבורים בגוף, חלקם חזרו שבורים בנפש וחלקם חזרו שבורים בגוף ובנפש".
בסיום הזכיר את האספקט הנפשי הכרוך בשירות מילואים בימים אלה, בייחוד אם הוא ממושך ומסכן חיים, וקרא להקדים תרופה למכה ולהיערך ליום שאחרי: "אחד הנושאים שהזמן יראה שלצערי לא נערכים אליו לטווח הארוך הוא הטיפול בנפש, אלה דברים שייצאו בצורה עוצמתית, הם דרך כלל יוצאים אחרי כמה שנים. אין מספיק מטפלים היום ואין הכנה מספקת למטפלים שיהיו בעתיד הנראה לעין וזה לא הנראה בעין. בעיניי הגיבורים שלי הם אייל, חיילי המילואים, והנשים ובני המשפחה".
עריכה: מיכל קדוש
