חופש, ביטוי
האם עלינו לחתור לחופש ביטוי בלתי מוגבל? • היכן הקו האדום? • ד"ר אדם קלין אורון, פרופ' יפעת ביטון ופרופ' משה כהן אליה על הסוגיה • פרק 02
חופש הביטוי הפך רחב מאוד בשנים האחרונות, בעודו מתיר גם למידע שעלול להסיט או להתסיס לנוח תחת חסותו. האם גם לחופש הביטוי יכול להיות גבול? היכן הוא ניצב? ומדוע יש האומרים שחופש הביטוי הוא זכות שמורה רק לחלק מאוד ספציפי מהאוכלוסייה הישראלית?
בפרק השני של 'יריב ראוי' בהגשת ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר בירושלים, התארחו באולפן פרופ' יפעת ביטון, משפטנית ונשיאת האקדמית אחוות ויו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, ופרופ' משה כהן אליה, מומחה למשפט חוקתי במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ונשיאו לשעבר. יחד, צללו לנבכי חופש הביטוי בישראל, וניסו להבין האם יש לו מקום בייחוד בימים טרופים אלה.
"חופש הביטוי - האם מדובר בזכות קדושה ומדוע?", פתח ד"ר קלין אורון. "האם חוסר הסכמה עם מישהו דווקא דורש שנגן עוד יותר על זכותו להביע את דעותיו? במצב חירום חופש הביטוי יכול להוות סיכון ממשי וצריך להגביל אותו? חוץ מזה, האם לכולם יש חופש ביטוי או שזה דווקא משאב שיש לקבוצה מסוימת?".
בתגובה, טען פרופ' כהן אליה: "אני חושב שזו אחת הזכויות החשובות ביותר בחברה דמוקרטית, וכדי להגביל את הזכות הזאת, צריכים להתקיים תנאים מאוד מחמירים. אנחנו מכירים את בג"ץ קול העם, בו אמר בית המשפט שרק אם יש ודאות קרובה לפגיעה קשה וממשית לשלום הציבור אפשר להגביל את חופש הביטוי. אני בהחלט מצדד בגישה כזאת. כאשר אנחנו מצנזרים דעה מסויימת שאנחנו לא אוהבים, זה מקשה עלינו לקבל החלטות נכונות. זו זכות חיונית, השאלה איך אתה מממש אותה, ועד כמה בעידן של קיטוב הזכות הזאת הופכת לכזו שמייצגת אינטרסים של קבוצה מסוימת. אני חושב שיש תהליך מעניין בעולם וגם בישראל בנוגע לחופש הביטוי וחופש העיתונות. השפעת הקיטוב הפוליטי על האופן בו התקשורת והעיתונות עובדת, חופש הביטוי מושמע. אנחנו רואים יותר ויותר התכנסות לכלי תקשורת שהם מזוהים עם צד אחד של המפה הפוליטית".
"כשמדברים על כלי להגבלת חופש הביטוי - חוטאים לעיקרון הבסיסי עליו היא נשענת"
"ההגנה על חופש הביטוי, לא רק לטעמי, אלא לטעמו של המשפט הישראלי והתרבות הישראלית, מתחזקת ככל שהגלים מתחזקים", השיבה פרופ' ביטון. "אין ספק מצד אחד שהוא לא חופש מוחלט, לא לעשות כל מה שאנחנו רוצים, אך מן הצד השני ברגע שאנחנו מתחילים לדבר על חירום, שצריך להיות כלי להגבלת חופש הביטוי, בעיניי אנחנו חוטאים לעיקרון הבסיסי שעליו נשענת הזכות הזאת. אחד האתגרים המרכזיים של הקיטוב החברתי, פוליטי, ישראלי מובילים אותנו אליו הוא what aboutism, והוא פשוט גורר אותנו לתוך מדמנת ההתחשבנות האינסופית הזאת עם העבר שלנו, שבחלקו עבר מאוד כואב".
את הדיון, סיכם פרופ' משה כהן אליה והבהיר: "הבעיה המרכזית בחופש הביטוי היא חוסר הסימטריה וההכלה לא השוויוניות תוך שאנחנו משתמשים ברעיון של מצב חירום, ואז השאלה מי מגדיר מה זה מצב חירום? אני מציע לאמץ גישה שהיא כמה שיותר חופש ביטוי".
