ליאור טל שדה, מגיש ההסכת היומי 'מקור להשראה' מטעם בית אבי חי, שוחח עם יהודית גריסרו על האבחנה בין ברית גורל לברית ייעוד בהשראת 'קול דודי דופק', מאמר מפורסם שכתב הרב יוסף דב סולובייצ'יק.
"כשאתה שומע את השיח על 'אחדות' כולם מדברים על אותו הדבר?", שאלה גריסרו. טל שדה הגיב לשאלתה ואמר: "אני מודאג מזה ששיח האחדות הפך להיות תירוץ שכזה. כשלא מצליחים לנהל את המחלוקת בצורה ראויה, ולטעמי טוב שיש מחלוקות ואפשר לצמוח מהן, אבל אז מזדרזים מהר לשאת את שם האחדות לשווא".
עוד הוסיף: "אומרים ארבע פעמים במשפט את המילה 'אחדות' ומקווים שזה יטשטש את הכול. אני בעד אחדות כשהיא אחדות שבה אנחנו מכירים שיש גיוון ושוני, ובתוך זה אנחנו מוצאים את החוט המאחד בינינו".
בהמשך ביקש להדגיש מהם ההבדלים בין הבריתות, והסביר: "ברית גורל היא ברית שכפויה עלינו, היא כאן והיא קשורה בעצם לתודעת שיתוף המאורעות. יש משהו שקורה ליהודי, ואני מרגיש שזה קרה לנו כי אנחנו יהודים. אנחנו מדברים על שיתוף סבל, ואם זה מצליח זה יוצר איזושהי ברית שבתוכה אנחנו מגיעים לתחושה של אחדות הדדית. זו ברית רעועה, זמנית".
לטענתו, "ברית ייעוד זו ברית שאנו בוחרים בה. היא מחברת בין אנשים שמצליחים להסכים על ייעוד משותף. אני לא מכיר שום עם שמחברת אותו ברית בעולם. כנראה שהברית הזו פחות מתקיימת. פעם העם היהודי היה מתחבר ככה, אבל כבר 200 שנה שלא. זה רעיון נפלא, אבל הוא לא מצליח. לכן יצרתי ברית נוספת והיא ברית חיים – איזה ברית אנחנו יכולים לכרות בינינו גם כשאין לנו ייעוד משותף? כשאנשים מרגישים חלק מאותו הסיפור, מאותה התרבות, כשהם מרגישים חלק גם אם לא מסכימים על היעדים – יש ברית".