בדרג המדיני והצבאי נערכים דיונים מתחילת המלחמה לגבי המשוואה של בידול הזירות של הצפון והדרום והאם היא כדאית. ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש פורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין (אוני' ת"א) ניתח את הדברים.
בתחילה התייחס למצבו ולנקודת מבטו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר: "אנחנו מדברים עליו בלשון הווה, והתחלנו לתהות שהוא לא אתנו. הרגשתי כל הזמן מהאיתותים של חמאס שאנחנו לא מצב שהוא לא נמצא. נכון להיום, שנה ויומיים אחרי המלחמה, הוא פותח את החדשות ורואה מה קורה בעולם. התחושה שלי, ואני אומר את זה בצורה זהירה, הוא מרגיש שהוא בכיוון הנכון".
לדבריו, "הוא כבר יצא למלחמה מתוך נקודת הנחה שהוא יחוסל בה. הוא לא כמה למות, אבל הוא לוקח את זה בחשבון. הוא מנהיג אידאולוגי שמוכן למות למען המטרה שלו. התחושה שלו היא שישראל מתבוססת במערכה בצפון עם אפשרות של התפתחות האיראן, כך שהסיכוי להסדרה בעניין שלו גובר".
באשר לכריכה שבין הזירות אמר הדוקטור: "זה רלוונטי רק בתנאי אחד, שישראל יוזמת ומעורבת בזה. אני חושב שישראל, אם היא באמת רוצה להתמקד באיראן כנושא מרכזי היא צריכה למצוא דרכים לחתום את שתי מערכות ההתשה שלה בצפון ובדרום. ואם אפשר לכרוך את זה ביחד ולהביא לשחרור החטופים, אז בכלל".
עוד אמר באותו הנושא: "אני חושב שאם בישראל יש חשיבה אסטרטגית יותר מפותחת, אפשר לקדם דברים כמו הסדרה בצפון, והסדרה בדרום שבמסגרתה משוחררים חטופים, אז המצב הוא שחייבים להגיע לסטטוס קוו לגורם שנשאר דומיננטי בעזה – חמאס. להמשיך במציאות הנוכחית זו התשה, אני לא רואה בזה נקודת אור".
ומה מצב החיזבאללה? מילשטיין השיב: "זו שאלה מאוד מהותית –חיזבאללה הוא ארגון מאוד היררכי, ובסופו של דבר, כשקטענו להם את מערכת העצבים, האיראנים צריכים להיכנס לחללים שנוצרו. אני מעריך שאנשי משמרות המהפכה נכנסו לתפקידים במקום כל מי שחוסל בחיזבאללה".
עם זאת הוא מציע לנו שלא לפתוח את בקבוקי השמפניה: "קצת להירגע. חיזבאללה חטף מכה קשה מאוד, אבל הוא לא בר מינן, הוא לא מאחורינו. מאוד כדאי לנו להמשיך לפגוע במה שמוגדר כ'היורשים של היורשים', אבל להיזהר מאווירת אופוריה. יש אצלנו כאלה שמדברים על מזרח תיכון חדש. אני מבין ש-7 באוקטובר היה טראומה, וכולם רוצים להציג נצחונות, והם באמת אדירים, צריך לחשוב על זה כשאתה עוסק בעניין האיראני. ישראל לא צריכה לגרום לכך שכל העסק מתחמם".
עריכה: אחיעד לק