בין שתי מלחמות
לקראת יום כיפור יוצא דודי למסע בין צלילים כדי לחקור כיצד מלחמת יום הכיפורים מתכתבת מוזיקלית עם מלחמת חרבות ברזל • בלעדי לדיגיטל של 103fm
באוקטובר 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, הופיע יהורם גאון מול חיילי צה"ל ליד הסוללה מול המצרים. בהחלטה רגעית של המח"ט, קיבל גאון את מכשיר הקשר מהנגמ"ש של החפ"ק ושר באקפלה, ללא ליווי וללא מוזיקה, את השיר החדש שכתב חיים חפר בשדה הקרב והלחין דובי זלצר בשטח הכינוס של חטיבת הצנחנים - 'המלחמה האחרונה'. גאון סיפר לי פעם כי אותו רגע נחשב בעיניו למרגש ביותר בקריירה שלו.
במשך השנים ההבטחה הזו כי זו תהיה המלחמה האחרונה הפכה לאוטופיה לא רלוונטית אך השיר עדיין שרד מסיבה אחת: התקווה. תמיד יש את התקווה שאולי הפעם כן תהא זו המלחמה האחרונה.
בנובמבר 2023, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, שר גאון במכשיר קשר דומה את 'המלחמה האחרונה' ללוחמי חטיבה 7 שלחמו בעזה. הפעם גאון הפציר כי הוא שר את השיר לא כהבטחה אלא כתפילה.
למה כל ההקדמה הזו? כי 50 שנה חלפו ושירים שהפכו לסמלי המלחמה ההיא - חזרו בשנה האחרונה בגדול והפכו להמנונים גם במלחמה הנוכחית ברנסנס שרק מלחמה יכולה ליצור: 'אין לך מה לדאוג' (תחתונים וגופיות) של עוזי פוקס, 'מי ידע שכך יהיה' של בעז שרעבי, 'לו יהי' של נעמי שמר ושלישיית הגשש החיוור, 'היה לי חבר, היה לי אח' ו'מוכרחים להמשיך לנגן' של להקת חיל אוויר ו'השכם השכם בבוקר' של חוה אלברשטיין הם רק דוגמאות קטנות.
לכך התווספו גם שירים נוסטלגיים מתקופות אחרות שהקונוטציה של עזה, הכמיהה לשובם של החטופים אל ביתם והצורך בהעלאת המורל – העבירה אותם מהנישה של 'נוסטלגיה שלא נס ליחה' ללהיטים עכשוויים (בביצועים המקוריים): 'פרחים בקנה' של להקת חיל התותחנים עם הסולנית יהודית שוורץ תפס ולו בשל המשפט 'השמש יידום בין עזה לרפיח'; 'בוא הביתה' של שולה חן שתחנות הרדיו החליטו לנגן מדי יום בשעה חמש אחר הצהריים עד שובם של החטופים הביתה; 'הביתה' של ירדנה ארזי שמזוהה עם מלחמת לבנון הראשונה - זכה למשמעות עוצמתית יותר בימינו אנו; 'יעקב התמים' (אל תירא ישראל) של משה הלל שהחיילים שרים בקטעי הכינוס; 'לא תנצחו אותי' של יהורם גאון שאפילו צולם לו קליפ של גאון בעזה במהלך המלחמה; ו'יותר מזה אנחנו לא צריכים' של שלמה ארצי הצעיר שכולל משפטים כמו 'כבר יבשו עינינו מדמעות', 'תן שיחזור שוב לביתו' ו'תן לנו לשוב ולראותו' שמרפררים לחיילים הלוחמים ולחטופים. לאחרונה גם שירה של אילנית 'הנה ימים באים' הפך לוויראלי ברשתות הודות ל'רוקדים עם כוכבים' ואומץ בשל האופטימיות שבו, אופטימיות שכולנו זקוקים לה כרגע.
אל תטעו: בניגוד לשנים בהן השירים הללו הפכו ללהיטים בזכות הרדיו, הפעם המצב שונה: הם מושרים על ידי לוחמים ולוחמות בשטחי כינוס ובשדות הקרב; הם מועלים כמוזיקת רקע בסרטוני הסברה ובסרטונים של משפיעני ומשפיעניות רשת בטיקטוק, באינסטגרם ובפייסבוק; הם מנוגנים בכיכר החטופים ובעצרות השונות למען השבתם; ורק אחרי שהשטח מחזיר אותם לתודעה – הרדיו והטלוויזיה נותנים את הבמה ומאמצים אותם לחיקם.
הרנסנס הזה מבטא מצד אחד את כוח המילים והצלילים שכל כך מוטבעים בדנ"א הישראלי, כיאה לקלאסיקות חוצות דורות, הגם שבמצבי קיצון ובמצבים כאוטיים אנחנו אוהבים להיאחז במשהו מוכר, משהו מנחם ומחבק, ואין כמו נוסטלגיה בשביל להרגיש את התחושה המנחמת הזו. מאידך, העובדה שחלקם עבור ממחלקת הנוסטלגיה למחלקת האקטואליה, כמו הוקלטו ממש עכשיו, מעידה כי לא הרבה השתנה במציאות הישראלית מאז, וזה לא בהכרח מעודד.
מעטות הן השנים שניתן לקטלג כמכוננות בתרבות ובמוזיקה הישראלית. שנים שבתריסר חודשיהן עברו תהפוכות משמעותיות ששינו כליל את הדנ"א המקומי ורקחו ישראליות חדשה, בוגרת ומהורהרת. אצלנו שנת 1973 הייתה ללא ספק כזו. זו הייתה שנה שבמהלכה היצירה הישראלית עברה מנאיביות לעומק, משמחה לתוגה, מפשטות למורכבות, משירי מולדת ושירת 'רבים' לשירת יחיד אינדיבידואלית, מנוסחתיות מוזיקלית נישתית לאקספרימנטים שונים.
המהפכה התרבותית שהתחוללה בישראל החלה לבעבע מתחת לפני השטח עוד בראשית 1973, אך הגיעה לנקודת רתיחה באוקטובר, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים - והושפעה מהמחיר הכבד בנפש שהיא גבתה, מהשלכותיה ומהצלקות שהותירה בשנים שאחרי כן. בתום המלחמה עולם התרבות, הבידור והמוזיקה כבר לא היה אותו הדבר והשינוי בו בישר גם על השינוי שחל בנו כחברה, כאזרחים וכצרכני תרבות.
מלחמת יום הכיפורים סימנה את תום העידן של שתי תופעות בולטות במוזיקה הישראלית: הלהקות הצבאיות ולהקות הקצב. תור הזהב של הלהקות הצבאיות היה בשנות ה־50 ובעיקר ה־60, אך בעקבות המלחמה אג'נדת החברותא ושירי ההילה והניצחון של ה'ביחד' נתפסו כמשהו שמייצג את ארץ ישראל 'הישנה' ופחות הולם את הלך הרוח הכבד והאישי ששרר אז בארץ.
להקות הקצב, שהחלו לפעול בסוף שנות ה־50, איבדו אף הן מזוהרן, שכן מועדוני הקצב שבהם הופיעו החלו להיסגר בשל המיתון הכלכלי שבא בעקבות המלחמה. חברי הלהקות נקלעו לקשיים כלכליים ולכן לא מעט מהם החלו להופיע בחתונות ובאירועים. מועדוני הקצב שנסגרו הוסבו לדיסקוטקים, שם די.ג'יי אחד חסך את הצורך בלהקה שלמה על הבמה.
למעשה, עד 'חרבות ברזל' המלחמה שהולידה הכי הרבה שירים במהלכה הייתה מלחמת יום הכיפורים, שבספירה מדוקדקת של שירים שעסקו במלחמה זו ויצאה במהלכה מצאתי 107 שירים, חלקם מוכרים ורובם נשארו ב-73'. המלחמה הנוכחית הולידה עד כה קרוב ל-300 שירים בשלל הסגנונות, הן של אמנים מוכרים ובעיקר של אמנים אנונימיים שמרגישים את הצורך לעבד את חוויותיהם בשיר. נתון זה מעיד על כך שבכל יום יוצאים קרוב לשניים-שלושה שירים שעוסקים בהיבט כלשהוא של המלחמה, שבימים הקרובים תציין שנה לתחילתה.
בחזית שירי הזיכרון והשכול יצאו שירים שעסקו בטבח שנערך בפסטיבל 'נובה', בהם: 'תרקדי' של אושר כהן, 'תרקוד לנצח' של עומר אדם ואינפקטד משרום, 'הריקוד האחרון' של אדיר גץ ו'מחכים לאור' של גיא ויהל; כמו כן, אודיה אזולאי הוציאה מיני אלבום המתכתב עם המלחמה ובו שירים כמו 'דם של גיבורים', 'חורף 23'' ו'מלאכית לבנה' (לזכר מאי נעים ז"ל); מירי מסיקה הקליטה את 'מפל' (לזכר מפל אדם ז"ל), ברי סחרוף הקליט את השיר 'כנפי רוח' (לזכרו של יותם חיים ז"ל) ולהקת אתניקס הקליטה את 'דברים שכתבתי' (לזכרו של איתי שהם ז"ל); עדן בן זקן חידשה את 'מלאכים' המלנכולי של רינת בר, דודו אהרון הוציא את 'יש עוד עולם' שהוקדש לחללי ונרצחי מלחמת חרבות ברזל, אליאב זוהר יצר את 'בגוף אחד' ועטרה אוריה שחררה את הסינגל 'לתמיד', המצדיע ללוחמי מג"ב ומשטרת ישראל ומבכה את הנופלים.
לצד זאת, ישנם גם שירים להעלאת המורל, שירי מולדת ושירים שעוסקים באחדות ובזכות לחיות במדינת ישראל: חנן בן ארי עשה את הספתח עם 'מולדת'; אייל גולן, שבעבר הקליט את 'מי שמאמין' ההמנוני, הקליט הפעם את 'עם ישראל חי', מהלהיטים הבולטים של השנה האחרונה; פאר טסי הקליט את 'לא תירא'; יובל דיין הוציאה את 'תשמרי על הלב' שעוסק בביחד שלנו כעם; ליאור נרקיס הקליט את גרסתו לפיוט 'אחינו כל בית ישראל'; שרית חדד ועדן חסון הקליטו את הדואט 'אנחנו זה גורל'; לי בירן ואליאנה תדהר יצרו את 'בשורה טובה'; שלומי שבת חבר לזיו רובינשטיין לשיר 'בדמייך חיי' ויהורם גאון הקליט את 'תפילת הדרך'.
מבחינת שירי מלחמה, גם כאן היו לא מעט הצלחות ויראליות, דוגמת: 'מי ששונא אותך ימות' של רותם כהן (אשר גרם לדובר צה"ל לבקש מכהן להסיר אותו בשל תוכנו), 'עזה בלאגן' של צוקוש וג’וסו שקראו "למחוק את עזה מהמפה", ו'כובשים את עזה' של דניאל סעדון. ניסיונות נוספים היו החידוש ל'עם אחד שיר אחד' הידוע מהאייטיז, שזכה לגרסה עכשווית, ו'עם אחד', שיר מקורי שיצרו אלי קשת, בן צור ועומרי ששון ובו איחדו מספר אמנים מהז’אנר הים־תיכוני (דוגמת מאור אדרי, סגיב כהן ויגל אושרי) לשיר משותף.
השיר הבולט ביותר שסביר להניח ובעתיד יהיה הזכור ביותר מהמלחמה הנוכחית ברמה ה"המנונית" הוא 'חרבו דרבו' של צמד הראפרים נס סטילה, ואשר הוקדש לכוחות הביטחון ולחיילי צה"ל. השיר כל כך הצליח עד כי עורר סערה גם מעבר לים כאשר ערוץ החדשות הקטארי אל־ג'זירה טען כי הוא קורא לרצח עם; ב־3 בדצמבר 2023, אושיית הרשת וכוכבת הפורנוגרפיה לשעבר מיא ח'ליפה, אשר מוזכרת בשיר לצד הזמרת דואה ליפה והדוגמנית בלה חדיד, פרסמה ב-X תגובה לשיר, בטענה שנס וסטילה "קוראים לצה"ל להרוג אותי" וכי השיר "הוא על ביט של דריל. הם אפילו לא יכולים לקרוא לרצח עם עם התרבות שלהם, הם היו צריכים לעשות קולוניזציה למשהו כדי שהוא יגיע למקום הראשון".
השיר גם היווה חלק מכתב האישום בתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם, לצד אמנים ישראלים נוספים. במאי האחרון דווח כי בגלל השיר נאסר על נס וסטילה לקבל אשרת אמן על מנת לקיים סיבוב הופעות בארה"ב, דבר שהוביל לפסילת אמנים שנכללו באותה רשימת קבלות הוויזה, דוגמת ליאור נרקיס.
ראוי לציין כי ישנם שני שירים שיצאו קצת לפני המלחמה, אך בעקבות המלחמה התנגנו נון סטופ בתחנות הרדיו והפכו ללהיטים שמזוהים עם המלחמה, בראשם 'יהיה טוב' של יסמין מועלם שראה אור במאי 2023 ונחשב לאחד השירים המואזנים ביותר בחודשים הראשונים למלחמה, כמו גם 'לצאת מדיכאון' של יגל אושרי, שנכתב על דיכאון אישי ויצא לפני המלחמה, אך בעקבות המלחמה הפך סמל לדיכאון לאומי.
בפרק זה של ההסכת 'מילים ולחן' חקר, ניתח וסקר דודי פטימר את ההתכתבות המוזיקלית בין שתי המלחמות בפער של 50 שנה, תוך השמעת גרסאות מיוחדות לשירים שכולנו אוהבים, בין שתי המלחמות.
רשימת השירים:
- יהורם גאון - המלחמה האחרונה (קטע מתוך ביצועו אקפלה במכשיר הקשר בפני לוחמים בעזה, נובמבר 2023)
- שלמה ארצי וצוות התוכנית 'ארץ נהדרת' - יותר מזה אנחנו לא צריכים (אוקטובר 2023)
- אסתר רדא - אין לך מה לדאוג (גרסת הלוחמות, נובמבר 2023)
- איה כורם - מי באש (מתוך הופעה חיה, אפריל 2024)
- בעז שרעבי - מי ידע שכך יהיה (גרסת הופעה חיה, יולי 2024)
- זהבה בן ותזמורת ירושלים מזרח ומערב - היכן החייל שלי? (מאי 2024)
- קצת אחרת - הנסיך הקטן (ביצוע גנוז מתוך הופעה חיה בקיבוץ גניגר, מרץ 1975)
- אריק איינשטיין - סע לאט (1974)
- חוה אלברשטיין - כמו צמח בר (1975)
- מתי כספי - אלוף משנה במילואים (1974)
- אבי טולדנו - מה חשוב היום? (1974)
- אודי צברי - שמור עליי (2023)
- אודיה ואיזי - חורף 23' (2023)
- אייל גולן - עם ישראל חי (2023)
- נס וסטילה - חרבו דרבו (2023)
- התקווה 6 - גיבורי על (2024)
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן.
