לאחר ימים בהם חשנו, לפחות בזירה הצפונית, שידינו על העליונה מול חיזבאללה, כלי טיס בלתי מאויש שחדר לשמי ישראל אתמול (א') התפוצץ בחדר האוכל בבא"ח גולני וגבה את חייהם של 4 חיילים.
פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז דיין, הגיב לדברים. היה חשוב לו לציין כי למרות ההצלחות המבצעיות של ישראל בלבנון יש לנהוג בענווה: "אני חושב שרהב, אחרי 7 באוקטובר, זה משהו שצריך להוציא אותו גם מהלקסיקון הפרקטי וגם מההתנהלות. 'אל יתהלל חוגר כמפתח', בטח כשמדובר בגוף כמו החיזבאללה שבניגוד לחמאס הוא כמעט כמו מדינה. אנחנו עוסקים בארגון שעל פי רוב נהוג להבין אותו במונחים של כוח כפי עשרה מהיכולות של חמאס. גם אם הוא קיבל מכה מאוד עמוקה ודרמטית, אנחנו רואים שיש לו עוד יכולות. אנחנו רואים שכל הסיפור של הכטב"מים הוא מתחת לחתימה של המכ"ם, וקשה לישראל להתמודד עם זה".
בהמשך השיחה התייחס רבי לנעשה באיראן: "איראן מגיעה לצומת שמאז 1979 היא לא היתה בו. ככל שהדבר הזה נמשך, וכשהם בכוננות ספיגה למתקפה ישראלית, יש חיכוכים בצמרת שמה שעומד על שולחן העבודה הוא למעשה כל הפרויקט שלה. באחד המאמצים הם מנסים לחלץ את חיזבאללה שהוא נטול ראש והנהגה - הם מנהלים אותו היום. הם רוצים להמשיך לשמור על מעמדו הפוליטי בלבנון, כי הוא חיל החלוץ שלהם. באין חיזבאללה איראן הרבה יותר חשופה, וזו עלות של עשרות שנים עבודה. איראן מאוד חוששת, ויש בה חיכוכים בצמרת. אנחנו יודעים שבתוך מקבלי ההחלטות באיראן, גם במשמרות המהפכה, יש שאלה איך צריך להגיב, והאם המדיניות של איראן עד עתה לא הגבירה את התיאבון הישראלי".
ההיערכות האיראנית היא גם מדינית. רבי הסביר: "בהכירנו את איראן, היא מנסה להפעיל מנועים דיפלומטים. גם כשהם שולחים את עבאס עראקצ'י, שר החוץ, ללבנון ולהגיד שחיזבאללה נשארת שם. הם נעים ברחבי העולם כדי להראות שפניהם לשלום, אבל הם מוכנים למלחמה. כלומר כל מי שמוכן לתת יד להפסקת המלחמה יבורך".
באשר להיעלמותו של מנהיג משמרות המהפכה האיראנית אמר: "אסמעיל קאאני החליף את קאסם סולימאני לפני ארבע שנים. יש איזה ניסיון איראני לטפול על האיש הזה, בין אם בצדק ובין אם לא, את כל האשמה. מפה אפשר להמשיך הלאה, ולמחוק את מפעלו על תום עד כדי האשמה שהוא סוכן מוסד וכן הלאה. פרצות יש רבות, וישראל מבחינתם היא משהו בלתי ידוע, במיוחד בחודש האחרון".
לדבריו, "אם עד לפני חודש את הקצב איראן קבעה, היא ישבה על הגדר וניהלה את האורקסטרה של כל הפרוקסיז והבינה שהיא בשליטה, פתאום בחודש אחד הדברים התהפכו, ולמרבה דאבון הלב שלה ישראל נוטלת יוזמה. אנחנו במשוואות הפוכות, המציאות היא מאוד נזילה, ומי שישחק את המשחק ויעשה את המהלך הנכון כרגע, הוא זה שיצא עם היד על העליונה. אני מקווה שזאת תהיה ישראל".
ומה לגבי בת בריתנו, ארצות הברית? על פיו שיתוף הפעולה ההגנתי בין שתי המדינות מוכיח את עצמו היטב: "ארצות הברית עושה את זה, כל עוד אנחנו מדברים על הגנה. הקו-פרודוקציה הישראלית-אמריקנית הוכיחה את עצמה כשאנחנו עוסקים בלהגן. האם במצב של מתקפה ארצות הברית תתמוך בישראל, ותסכים ליטול חלק אקטיבי?".
עריכה: אחיעד לוק