375 ימים ישראל במלחמה ו־101 חטופות וחטופים עדיין בעזה, במרתפים. הבוקר (ג') אנחנו שומעים שמתווה או הסכם שוב מתרחק עד אחרי הבחירות בארה"ב, שזה אומר אפילו שלושה חודשים אחרי חמישה בנובמבר, מועד הבחירות שם.
מה אומרים למשפחות החרדות לשלום יקיריהן? גם שר הביטחון בשיחה עם משפחות חטופים מאוד פסימי - אין קצה חוט. יותר משנה בתוך מלחמה קשה בלי שום אופק לנקודת סיום. בינתיים תקציב המלחמה - מסתמן שיכביד על כולנו. בעצם לא על כולנו, רק על אלה שתמיד משלמים את המחיר: המילואימניקים, משלמי המיסים, אלה שתמיד יתייצבו ראשונים לכל משימה בלי לשאול יותר מדי שאלות, כי יש פה מדינה.
אז מה מתכננים לכולנו? קיצוץ בהטבות לפנסיה, מיסוי על קרנות ההשתלמות, הקפאת מדרגות השכר, הקפאת קצבאות, הקפאת שכר המינימום, תרומת יום הבראה מכל עובד, ומי יודע מה עוד מתכנננים לנו האוצר ומי שעומד בראשו. להקפיא שכר מינימום - זה לפגוע בחלשים, לקצץ בהטבות לפנסיה - זה לפגוע בחלשים, להקפיא קצבאות - זה לפגוע בחלשים.
לסגור משרדים מיותרים? לקצץ בכספים קואליציוניים? למה שראש הממשלה ושר האוצר ירצו לגעת בקואליציה ששומרת על שלמותה בנאמנות אין קץ? מנותקים. עכשיו המפתח אצלך, יו"ר ההסתדרות. לגמרי אצלך, ובהצלחה.