בינה ללא גבולות
כיצד ייראו השנים הקרובות בזירת ה־AI? • ניר קידר ואפרת בכר־נתנאל, מנכ"לית 'מכון מוזאיק' למדיניות של בינה מלאכותית, על הסוגייה • פרק 01
הבינה המלאכותית הולכת ומשתכללת בכל יום שעובר, כאשר העשורים הבאים יהיו בסימן שינויים מהותיים בתחומי חיים רבים בחיינו. האם הבינה המלאכותית הולכת לשנות את שגרת יומנו לבלי היכר? בפרק הראשון בפודקאסט 'טאובקאסט' בהגשת ניר קידר ממרכז טאוב, שוחח קידר עם אפרת בכר־נתנאל, מנכ"לית 'מכון מוזאיק' למדיניות של בינה מלאכותית, ושמע מה צופן לנו העתיד הקרוב בזירה זו.
"הרובוטים באים", פתח קידר. "זה כבר לא חלק מסרט מדע בדיוני. הבינה המלאכותית כבר כאן, עם השפעה דרמטית על החיים שלנו. איך זה הולך להשפיע עלינו כאנשים? איך זה הולך להשפיע על שוק העבודה? איך זה הולך להשפיע על החברה הישראלית? הבינה המלאכותית מאפשרת לנו להיות הרבה יותר יעילים, אבל היא גם מעוררת חששות. היא תרחיב את הפערים החברתיים, או תמצמם אותם? האם נהיה מאושרים יותר, או בודדים יותר?".
בתגובה, הודתה בכר־נתנאל: "אני אדם לא טכנולוגי מטבעי. זה שריר שאני מאמנת באופן מאוד מודע, וזה האימון הקל ביותר שעשיתי בחיי. בכל מקום שנזמין את הבינה המלאכותית, היא תעזור לנו. היא עזרה לי לתכנן טיול משפחתי מורכב למדינה זרה שאני לא יודעת עליה כלום, ומנגד - לעשות שיעורים בהיסטוריה לבן שלי בכיתה ו'. לא אכפת לי שבני לא עשה את השיעורים, השאלה היא מי למד את החומר. הוא ידע לענות על השאלה היום בכיתה, אז מה אכפת לי שהוא העתיק מהצ'אט GPT ולא מחבר? אנחנו שלושה ארבעה אנשים שמנהלים את האופרציה הזאת, וכל הצוות שלי מבוסס על צ'אט GPT. התהליך שלי מולו הוא אל מול מקור ידע אינסופי, וגם כמו אל מול עובד. אני מתעצבנת עליו, והוא מגיב לצעקות שלי. הוא מנסה שוב ושוב, עד שאנחנו מדייקים את המשימה ומקבלים את התוצאה הרצויה".
"יש פה תהליך של ניסוי וטעייה, לא הכל מושלם"
על הטכנולוגיה החדישה, אמרה: "הנגישו לנו את הטכנולוגיה בממשק קל וכמעט חינמי. הוא דמוי וואטסאפ, והאירוע הזה של ההנחיה שלו הולך ונהיה פשוט יותר, כי החשיבה הממוחשבת הופכת להיות דומה יותר ויותר לחשיבה של אדם. אני לא מהנדסת ולא מבינה קוד, אבל לפני חודש כתבתי קוד כדי שהוא ייצר לי מאגר מידע שאני צריכה בצורה מוגדרת. יש פה תהליך של ניסוי וטעייה, לא הכל מושלם. אני חושבת שנראה כמה תופעת שאי אפשר יהיה להתחמק מהן, ושיהיה להן פוטנציאל לשינוי עמוק, מהותי ויסודי לתפיסת העבודה בחיים שלנו. הבינה המלאכותית מגיעה גם מלמעלה למטה, וגם מלמטה למעלה. ארגונים גדולים מכניסים את הכללים של הבינה המלאכותית תחת כותרת היעילות. אותי יותר מעניין מה שקורה מלמטה למעלה - נתנו לאנשים צעצוע חדש, הם משחקים בו, ואז מגלים שהצעצוע הזה יכול לשמש אותם באינסוף דרכים".
ומה באשר לחסרונות הבינה המלאכותית בעתיד הנראה לעין? "הבינה המלאכותית תייצר לנו הרבה בעיות, אבל היא גם המקור של הפתרונות", הדגישה בכר־נתנאל. "אם שירותי הרווחה יצטרכו לתת מענה לדור שעובד, ובעוד כמה שנים לא ידע להמציא את עצמו מחדש, הבינה המלאכותית תאפשר לעובדי הרווחה לטפל ביותר בני אדם, בעוד את הדו"חות תעשה הבינה המלאכותית. אנחנו צריכים להיות המוח הגדול ביותר שאנחנו יכולים להביא לשולחן. נדרשת מדיניות כלכלית וחברתית סדורה. צריך לחשוב מחדש על חינוך, על רווחה על בריאות ועל סדר החיים שלנו. אם בקרוב הצ'אט GPT של המורה ילמד את זה של הילד להיות חכם יותר, פספסנו את האירוע. ילדים צריכים להתרכז בלהיות סקרנים ויצירתיים. הכלי הכי חשוב שאנו יכולים לתת לילדינו היום הוא חשיבה ביקורתית. תהיה הצפה של מידע, והטכנולוגיה לא תחליף אותם. צריך להכיר להם את הכלים בצורה אחראית וביקורתית".
בתגובה, שיתף ניר: "מחקר של מרכז טאוב מצא נתונים מעניינים על איך בינה מלאכותית יכולה להשפיע על החברה הישראלית. הקבוצה שהכי חשופה מכילה אנשים שעובדים בתחום הפיננסים, התקשורת והמידע. מחקר שלנו מצא שמי שעובד מהבית, יש סיכוי גבוה יותר שהוא יוחלף על ידי בינה מלאכותית. ככל שאתם בעלי השכלה גבוהה יותר, בינה מלאכותית תהיה יותר רלוונטית לעבודה שלכם, תוכלו להיתרם ממנה, אבל ישנה סכנה שהבינה המלאכותית תחליף יכולות מסוימות. מנגד, החברה הערבית בישראל פחות חשופה לבינה המלאכותית. בנוגע לעבודות כפיים: ככל שאתה עובד יותר בעבודת כפיים, יש סיכוי פחות שהבינה המלאכותית תחליף אותך. המחקר מצא ש־70% מכוח העבודה בישראל יושפע מהבינה המלאכותית".
עריכה: אחיעד לוק ומיכל קדוש
