תנועת 'עומדים ביחד' יזמה פעילות עבור ילדי מפונים בפרט וילדים ללא מסגרות בכלל - הקראת סיפורי ילדים. הסופרים אתגר קרת ושירה גפן, זוג ספרותי וזוג נשוי בחיים, נמנים עם המשתתפים במיזם, והם יקריאו את סיפור הילדים 'לילה בלי ירח' שכתבו. בשיחה עם אודי סגל ואלי כהן ב-103fm סיפרו השניים על ילדים וסיפורי ילדים בזמן מלחמה ואלימות.
גפן אמרה בפתח השיחה כי היא פונה בעיקר לילדים בימים אלה: "כל כך קשה ועצוב מסביב, ואני מתנחמת בילדים בכל צורה שהיא".
קרת הוסיף: "אנחנו בתקופה שבה גם ילדים וגם מבוגרים מתקשים לחלום. חשבתי על זה כשפרסמו את הגופה של סינוואר, איך פעם דברים שהיו לנו בראש, היינו מדמיינים אותם. היום כל דבר שאנחנו רואים סגור באימג'. אין לנו את השפיל הזה לעצום עיניים ולדמיין משהו. זה מה שסיפורים נותנים, כי בסיפורים תמיד יש פערים, ותמיד הקורא יכול להעמיס עליהם את הדמיון שלו".
עם זאת הסופר הנערץ הודה כי גם בעבר הורים ניסו לייפות את המציאות האכזרית לעיני ילדיהם: "גם בדורנו, נסענו במכונית וההורים ניסו לשכנע אותנו שהחתול ששוכב על הכביש ישן. יש לילדים, מה שאין למבוגרים, את היכולת לאחוז בסיפור כשלהם. המציאה של סוף טוב ושל אופק אופטימי הרבה יותר קלה עם ילדים מאשר עם מבוגרים".
בהמשך השיחה סיפרה גפן כי היא עובדת עם ילדים מפונים בסדנאות כתיבה: "באתי מאוד מפוחדת, איך הם ידברו על הרוע וכמה נקמה תהיה בזה, ומצאתי ילדים שמחפשים את הטוב, איך לבנות את המשהו האחר. בצורה הטבעית יש להם את כלי הדמיון שמרפא, והם לגמרי נמצאים במקום אחר. שאבתי המון כוח ותקווה מהילדים שרואים את הדברים אחרת ויש להם את הראשוניות הזאת לראות את הצד הטוב של הדברים".
קרת הסכים עם דברי רעייתו והוסיף: "הדימוי שאני תמיד משתמש בו הוא שיצירה ספרותית היא קצת כמו תווים לקונצרט, ואת הקונצרט הזה מנגן כל קורא וקורא. יש פה פעולה שהיא מאוד אקטיבית והיא מאוד יצירתית. את התמונה שלך לא עשה AI, זה אתה עשית. הווידאו הכי מגניב שאראה ביוטיוב - זה הם, זה לא אני".
ומה באשר לעתיד? האם הספרים הכתובים עומדים להיכחד מהעולם? קרת התייחס: "אני חושב שסיפור תמיד יהיה קיים, השאלה היא עד כמה הוא שייך לקורא או משהו שנדחוף עמוק בגרונו של הקורא. אנחנו רואים הרבה, גם בסדרות של נטפליקס, שנהיה הרבה יותר חשוב להסביר בתקציר למה אתה רואה את זה".
לדבריו, "האתגר הוא לאחוז באנושיות. הדברים בעוצמה שלהם נוראיים מהחיים. אנחנו רואים אכזריות מטורפת, ואני רואים אומץ אדיר. היצירה תמיד צריכה לבוא מהמקומות שאתה מכיר ולצמוח החוצה. תמיד משהו מאוד עוצמתי, יש לך צורך לכתוב עליו כי זה הדבר הכי נורא. אני התחלתי לכתוב לאחר שהחבר הכי טוב שלי נפטר. עברו 38 שנה ועדיין לא הצלחתי. אבל כשאני כותב איך אני לא מצליח להירדם בלילה או שיש לי שפשפת, אני מצליח להגיע למקום אמיתי, ומשם לפתוח דלת ולראות דברים שלא ראיתי קודם".
שירה סיפרה שהדבר הראשון שהיא כתבה לאחר 7 באוקטובר היה על בובה: "יש בובה טיפולית שנראת 'חיבוקי', והיא משמשת להתערבות ראשונית עבור ילדים שעברו טראומה. כתבתי עליה ספר, איך לחבק. כתבתי על הדבר הכי פשוט ובסיסי שכולם צריכים. לחזור לאנושיות שבנו ולדברים הבסיסיים שמתחילים להישכח ונבלעים בתוך סדרת הנטפליקס המטורפת שלנו".
לקראת סיום השיחה הזמין קרת את המאזינים להצטרף למיזם של תנועת 'עומדים ביחד': "אנחנו עשינו הקראה אחת, אבל 'עומדים ביחד' עושים סדרה של הקראות בעברית ובערבית, ואנחנו מזמינים את כולם להקשיב".