את גיא מנטש ויהל דורון, הלוא הם הצמד המוזיקלי גיא ויהל, כולנו מכירים. וכך גם את 'רצים באוויר', 'לראות', 'בא לי לדבר', 'להמשיך ללכת', 'הלב יתעורר', 'הכל יכול לקרות', ועוד רבים וטובים. אך לא הרבה יודעים שגיא ויהל הכירו בכפר הנוער ויצו הדסים, כששניהם התחנכו בפנימייה במרחק מבני משפחותיהם, וחלמו בגדול. בפרק השני בפודקאסט 'פרק חדש' בהגשת מיכל פעילן, סיפרו גיא ויהל על החברות הארוכה, החיים בפנימייה, ומפגשי הנגינה שהפכו לקריירה מוזיקלית.
"השיר הראשון ששרתם ביחד הוא 'אור הירח' של אביב גפן", פתחה פעילן. "מעניין אותי לדעת באותה תקופה הרגשתם שהשיר הזה מספר את הסיפור שלכם". "אתם אומרים זה היה שיר לילדים אבודים של פיטר פן? ילדים שלא ראו אותם? זו התחושה?", שאלה.
בתגובה, השיב מנטש: "הרגשנו שהשיר הזה צועק אותנו החוצה. באביב גפן הייתה אווירה מתריסה של נער מתבגר מתריס שסוחף אחריו ילדים אחרים". "הייתה חברותא של ביחד בפנימייה", הוסיף דורון. "עושים שטויות כאלו ביחד. אווירה של הילדים האבודים של פיטר פן. כל ילד היה מעדיף להיות בבית עם ההורים שלו. מתוך המינוס, הרגשנו שאין מי שיעשה לך נו נו נו, כמו הילדים האבודים של פיטר פן. היינו מבריזים מלא. היה לי מלא נכשלים בכיתה ז'. בקושי עברתי את השכבה. ניגנתי כל הזמן במקלט".
איך זה מרגיש להיות ילד בפנימייה? "אני חושב הרבה עצמאות לטוב ולרע", הסביר דורון. "אתה לבד, אבל יש סביבך המון ילדים. הרגשתי שילדים בעולם הרגיל זה קשר מוזר. יש לך המון אחים, אתה קם איתם בבוקר, אוכל איתם, ישן איתם. החברויות, העומק. המון חווים את זה בצבא ובמילואים. אחי הגיע לפנימייה שנתיים לפני. כשהגעתי פעם ראשונה ראיתי את אח שלי כשכולם ניגשים אליו, אני רואה אותו מנגן וכולם סביבו. הוא היה כוכב בפנימייה, מנגן ומופיע בלהקה. הייתה לי כניסה חלקה בגללו. גם הוא הכיר לי את גיא והיה לי איתו סוג של שידוך. לכל אחד מאיתנו היה משהו שהביא אותו לפנימייה. משהו כמו אקס־מן, שכל אחד מגיע עם סיפור שונה מהעולם בחוץ ואז אתה רואה שיש עוד אנשים כמוך שהגיעו לאותו מקום".
"אני הגעתי בכיתה ה'", שיתף מנטש. "אני זוכר את היום הראשון בו ראיתי את כל המדשאות, וזה היה סוג של קסם. כמו הארי פוטר שמגיע בשנה הראשונה לבית הספר. מפחיד, מלחיץ. מכיר את החברים, עושים לך נחיתה קלה. הגעתי גם עם אח שהגיע בכיתה י'. היה לי כל הזמן לאן לברוח. כולנו היינו באותה סירה, הסיפור שלך לא כזה מיוחד. לכל אחד יש משהו על הראש או על הכתפיים. עם הזמן היה לי הצורך לצאת אל החיים, לצאת אל החופש. מיציתי, הבנתי, תנו לי כבר לצאת".
שנים אחרי, גיא מנטש ויהל דורון הם צמד מוזיקלי מצליח לו קראו גיא ויהל. עשרות שירים, אלבומים, הופעות, שיתופי פעולה, מיצבו את עצמם כאחד הצמדים המעניינים והמוכשרים בישראל, והיד עוד נטויה. במהלך הפרק, שיתפו השניים את מיכל פעילן בפרטים על החיבור בין השניים, שמהר מאוד הפך גם למוזיקלי. "אנחנו עד היום עושים את מה שעשינו אז בגיל 12", הודה דורון. "אני מגיע אליו הביתה, מוציא את הגיטרה, ואנחנו מנגנים כמו אז במקלט בפנימייה".
"מישהי שהייתה בסוג של כת, שהגיעה למקלט של נערות, ובאמצעות אחת המדריכות הכירה את המוזיקה שלנו והיא פנתה אלינו", הוסיף דורון, ואילו מנטש ציין: "הרוב פונים אלינו בדיעבד".
ומה היה להם לומר לנערים ונערות המצויים במצב דומה, ומייחלים למציאות אחרת, בה יוכלו להכיר את החוזקות שלהם? "לכו עם הלב", קרא מנטש. "שאף אחד לא יקטין אותם. אף אחד לא יוריד אותם. שידעו שהם לגמרי יכולים ולגמרי ראויים והם רק צריכים לעשות. הכל יכול לקרות". "ילדים שנמצאים בפנימייה יותר חזקים מאשר ילדים שחשים את השבירה מהאינקובטור של הבית בגיל 18", ביקש דורון להבהיר.
בסוף השיר, ביצעו גיא ויהל באולפן את שירם 'הכל יכול לקרות'.
כפר הנוער ויצו הדסים הוא אחד מבין חמשת כפרי הנוער של ויצו ברחבי הארץ, ומשלב נערים ונערות מהארץ ומהעולם. יחד, הם יוצרים קהילה חינוכית, ורב תרבותית. כפרי הנוער מהווים מסגרות חינוכיות ייחודיות המשלבות בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי, שנועדו לייצר לתלמידים נתיב להצלחה ולבנות מנהיגות לחברה ישראלית.
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש