הבורר, הגרסה העסקית
כיצד נראה יישוב סכסוכים בין שני שותפים או יזמים? • עו"ד דניאל בכר ועו"ד גיא קלינבוים על הגישור והבוררות • אתם הולכים להיות מופתעים • פרק 06
כמו בחיים, כך גם בניהול עסק ישנן לפעמים מהמורות שקשה לפתור. איך בכל זאת מגיעים להסכמה בין שני צדדים שעד עכשיו עבדו זה לצד זה והפסיקו לראות עין בעין? בפרק השישי בפודקאסט 'בכר וקלינבוים', סיפרו עורכי הדין דניאל בכר וגיא קלינבוים על הליך הגישור והבוררות.
"היום אחת החלופות המסורתיות היא פתרון סכסוכים", הסביר עו"ד בכר בתחילת הפרק. "יש החלטות שוטפות של עסק. פתאום מגיעים לצומת דרכים, וצריכים להחליט אם לקחת ימינה או שמאלה - לקחת מימון, להשקיע, לקנות, לא לקנות, להתמודד עם מחלוקת שצצה מול שותף או ספק. הסכמים בין צדדים - מייסדים, שותפים, לקוחות, ספקים או נותני שירותים - נכתבו מתוך כוונה לתת את המענה לכל הסוגיות המשפטיות שעלולות לעלות בדרך. אין הסכם אחד בעולם שיכול באמת לתת מענה לכלל הסוגיות או המחלוקות שיכולות לעלות. זה לא קיים. כשיש סכסוך מסחרי אז מרבית הפעמים זה מלווה באמוציות ואגו. חוסר ההסכמה בקבלת ההחלטה עצמה בניהול העסק וחוסר היכולת לקבל את אותה החלטה יכול לגרום לשיתוק של העסק. זה יכול נטו לפגוע בו.
בתגובה, השיב עו"ד קלינבוים: "חשוב מאוד שיהיה הסכם טוב שייתן פתרונות לכל מיני מקרים. חשוב גם כן באמצעות ההסכם לחשוב על סוג של פתרון לסכסוכים עתידיים ואתגרים פוטנציאליים שעלולים לצוץ בהמשך". "יש כל מיני כלים לפתרון סכסוכים - גישור, בוררות, משא ומתן בין צדדים, משפט", השיב דניאל. "לכל אחד מהכלים האלו יש יתרונות וחסרונות, לכן הבחירה בכל כלי תמיד תהיה תלויה באופי הסכסוך, בצרכים של הצדדים, במטרות שלהם".
"כל מה שקורה במסגרת הליך הגישור נשאר בין הצדדים"
כיצד נראה הליך הגישור בזירה העסקית הלכה למעשה? "זה תהליך שבו צד שלישי נטרלי שנקרא מגשר מסייע לצדדים להגיע להסכם מרצון", הסביר עורך הדין בכר. "המגשר לא מקבל שום החלטה מאף צד אלא רק עוזר להם לזהות את האינטרסים המשותפים שלהם. למשל בתוך עסק יש שותפים שלא חושבים אותו דבר: אחד חושב שצריך להביא כסף מהבית ולהשקיע והשני לא. בעולם הגישור חייב שהכל יהיה בהסכמה. אם אין הסכמה בין הצדדים ללכת לגישור, לא יהיה גישור. גישור יכול להיעשות לפני הליך משפטי, אחריו או במהלכו. זה מאפשר שמירת יחסים טובים בין הצדדים, וחסכוני בזמן ובעלויות. הכי חשוב - זה חסוי. כל מה שקורה במסגרת הליך הגישור נשאר בין הצדדים. אף צד לא יכול להשתמש בכל מה שעלה בהליך הגישור. הסיבה המרכזית היא הורדת מחסומים, ניתן להגיע לשולחן ולפרוש הכל. זה יתרון גדול".
"מה שיפה בגישור זה שהצדדים לא מוותרים על מי שיקבל את ההחלטות לצד השלישי", הסביר גיא. "הם משאירים את זה בתוך גבולות הגזרה שלהם, ופשוט נעזרים בצד שלישי שינהל את ההליך ויעזור להם אולי עם נקודת מבט חיצונית לבחון את הדברים. זה בעצם שומר על היחסים בין הצדדים. הם עדיין יכולים לעשות עסקים יחד.
ומה החסרונות בצעידה אל עבר הליך של גישור? "ההצלחה של זה תלויה רק ברצון של הצדדים", אמר דניאל. "אם עדיין יש להם אגו ואין רצון, הם לא יגיעו לגישור. הסמכות שיש למגשר היא לא סמכות של כפייה כמו בבית משפט, אלא נטו הסכמה".
"חוץ מגישור יש הליך נוסף שנקרא בוררות", הוסיף. "נעזרים בצד שלישי, שהפעם, בניגוד לגישור, מקבל סמכות בלי הסכמה של שני הצדדים ברגע שהגיעו לבוררות. ההליך לא חסוי, ברגע שהבורר נותן את הפסיקה שלו היא מוחלטת, לעומת שאצל המגשר צריך הסכמה של הצדדים להגיע להחלטה. ניהול הליך בוררות הוא יותר ארוך והוא בדרך כלל יותר יקר. לעומת גישור או בית משפט, אתה לא יכול לערער על החלטה של הבורר".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
