על רקע המלחמה הנמשכת כבר יותר משנה, עולה השאלה כיצד ייראה היום שאחרי ברצועת עזה ובלבנון, ומתי יוכלו התשובים לשוב לבתיהם. זאת על רקע החטופים שעדיין מצויים בשבי חמאס. פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז דיין, התייחס לדברים.
"לאמריקנים תמיד יש אופטימיות מוקדמת לגבי הסדרים והסכמים", אמר. "ההיסטוריה מוכיחה שהסדרים עם ארגוני טרור בסופו של דבר לא מחזיקים מים, ואני לא אומר שלא צריך להגיע להסדר, אך הוא צריך להיות עם שני דברים שלא היו כאן אף פעם - שישראל מחזיקה הרבה דברים כתוצאה מההישגים הצבאיים, וכמו בחנות מכולת - כל הרכיבים של ההסדרים הקודמים שהיו לרועץ פה, צריכים לסור מהשולחן. צריך לפתח מכניזמים חדשים. אונר"א/יוניפי"ל, כל אותם שומרונים טובים ששומרים על השלום בעולם, לא יוכלו להיות חלק מהעניין, ואני אפילו תוהה אם איזשהו מוסד של האו"ם צריך להיות חלק".
עוד הוסיף: "בכל הסדר עתידי ישראל תהיה חייבת שתהיה לה יד ורגל בנושא הזה של הביטחון. הייתי אומר שעזה ודרום לבנון צריכות להיות סוג של שטח A, לישראל תהיה זכות להיכנס ולגדוע כל קן טרור שיש לה מודיעין עליו. את זה היא תעשה בשילוב עם תשלובת בין־לאומית שתהיה שם. שישראל תהיה חלק מהשמירה ומהפיקוח. כשאין לך נוכחות ופיקוח, מפלצות כמו חמאס וחיזבאללה ישקמו את עצמן במהירות. מה האמריקנים מביאים, את 1701 הקודם שלא עבד? מקובל על כולנו שהוא לא עבד. בצוותא עם הזירה הביןלאומית, מתוך הבנה של הדברים שלא יעבדו, יקימו מכניזמים שיספקו את ישראל, אחרת אתה חוזר על אותה הטעות".
"סינוואר עשה חסד עם ישראל, לשיטתי, שהוא הקדים לעשות את זה ב־7 באוקטובר ולא באפריל 2024 או היום", טען פרופ' רבי באשר להתנהלות חמאס. "אם זה היה קורה יותר מאוחר, המכה שישראל הייתה חוטפת הייתה הרבה יותר קשה. היו שייחים בחמאס שבחישובים האפוקליפטיים שלהם ישראל הייתה צריכה להגיע לסופה. המלחמה הזו נכפתה על ישראל. זו לא מלחמה רגילה, כי בנו לכם במשך עשורי שנים אנשים חכמים באיראן איזשהי מלחמה ששונה מהמלחמות שישראל רגילה אליהן. לא סבב אלא התשה ארוכה ולא מול זירה אחת".
עריכה: מיכל קדוש