עסקת חטופים: "לא חושב שנקבל תנאים טובים יותר בעוד 3 חודשים"
סא"ל (מיל') אלון אביתר על האפשרות לעסקה: "יש שעת כושר" • על האיומים האיראניים: "אני חושב שמבחינתם הפנקס פתוח"
אתמול (ג') פורסם כי ראש ה־CAI דן במהלך השיחות בקטאר על נוסח חדש של עסקת חטופים, לפיה תחול הפסקת אש של 28 יום וישוחררו כשמונה חטופות ישראליות ללא הגבלת גיל, או גברים מעל גיל 50 תמורת אסירים פלסטיניים. סא"ל (מיל') אלון אביתר, פרשן לענייני ערבים ומומחה לזירה הפלסטינית, הביע את דעתו על הדברים.
"אנחנו מקשים על עצמנו עם הניסיון להיכנס לראש של אדם מסוים", אמר תחילה. "בין אם מדובר במוחמד סינוואר ובין אם מדובר בסגנו של סינוואר, צריכים להבין מה הכיוון הנוכחי של התנועה. אם אני מנסה להבין לאן חמאס הולך בעניין עסקת החטופים ועתיד הרצועה, המקום שבו נעצר סינוואר זה המקום שנשאר להם כירושה. יש אינטרסים למתווכים להפיח רוח יותר רעננה וגמישה. לפחות ברמה הפומבית, אני רואה שיש בכירי חמאס שמדברים על כך שלא יזוזו שמאלה מעמדות סינוואר. ברור לנו שרשימת האסירים המשוחררים גם היא עומדת על הפרק ומשמעותית. אני כן חושב שיש שעת כושר או ניסיון, אפשרות לגמישות בסוגיות הטקטיות יותר, סוגיות שאינן הליבה של סיום המלחמה".
"תמיד אנחנו צריכים ליזום ולהציע הצעות"
עוד הוסיף: "כשיש תנאים לעסקה, ברור לנו שצריך ללכת על הכל, שאלת הזמן ברורה לנו כאן. אני לא חושב שנקבל תנאים טובים יותר בעוד שלושה חודשים. אני לא סבור שיש הנהגה אחרת בחמאס שהיא פרגמטית ומתונה יותר. תמיד אנחנו צריכים ליזום ולהציע הצעות, גם אילו סינוואר היה נשאר בחיים. גם ישראל צריכה להבטיח לעצמה יכולת פעולה ברצועה לארח מכן. אבל מכיוון שנושא החטופים קריטי, ישראל יכולה להבין שהיא לא תקבל תנאים טובים יותר באופן מהותי. יכול להיות שעוד מספר חודשים נוכל להשאיר יחידה בציר פילדלפי, אז מה? אני לא חושב שיש בהירות בעניין".
"אני חושב שמבחינת האיראנים הפנקס פתוח, כשמה שעומד על הפרק הם העיתוי והנסיבות", התייחס אביתר לאיומים מכיוון איראן לאחר התקיפה הישראלית. "הם מבינים שישראל יחד עם ארה"ב ערוכה היטב לא רק בהגנה. אני חושב שבאיראן יחכו לשעת כושר בראייתם להחזיר חזרה את הנקמה. היא רשומה על שמם. הם לא בסטטוס של לנקות את האבק אלא למרוח יוד על הפצעים, והם עמוקים. הכבוד האסלאמי משחק גם הוא תפקיד, איראן עומדת כאן למבחן עצום והיא לא רוצה להיכשל בו לחלוטין".
עריכה: מיכל קדוש
