המערכה בצפון מתמשכת, ותושבי הצפון נמצאים כבר יותר שנה הרחק מבתיהם. שר החינוך יואב קיש התייחס למערכה בגבול הצפון במישורים הצבאיים והאזרחיים. כמו כן, התייחס לפעילותו כשר חינוך ולהגעתו לניר עוז ביום שנה לציון טבח ה-7 באוקטובר.
"בניגוד לעזה, שם אנחנו שולטים על כל הגבולות, בלבנון לא יהיה מצב שחיילי צה"ל ישבו במעברי הגבול לסוריה, בצפון בנמלים ובשדות התעופה. לכן חייב להיות מתווה מדיני שיסיים את הלחימה בלבנון", אמר השר.
הוא הדגיש מה חייב מבחינתו לכלול הסכם בלבנון: "הסכם מדיני מגיע אחרי שמבחינה ביטחונית השגנו את הקו האדום שרצינו. מבחינתי יש שני קווים אדומים: האחת שהוא מטרת המלחמה, חזרת התושבים בביטחון לביתם. הדבר השני, שבעיניי הוא קו אדום לא פחות: לוודא שההסכם הזה ימנע מחיזבאללה להתעצם גם לא עשר שנים או עשרים שנים מהיום. אני לא לגמרי בטוח שהגענו לשם".
לדבריו, "המציאות השתנתה דרמטית, ויש הישגים עצומים לצה"ל, לכוחות הביטחון, לקבינט ולראש הממשלה. התהפכה המגמה ואנחנו במקום אחר. לתת תשובה חיובית לשני הדברים שהגדרתי כקו אדום? אני עוד לא יודע לתת".
עם זאת, הוא אינו משוכנע שהמהלך הצבאי מוצה: "תמיד יהיו עוד הישגים. השאלה המשמעותית היא האם ההסכם שהולך להגיע יאפשר מציאות עתידית שעשורי שנים קדימה האיום על התושבים יורחק לדורי דורות. אסור להגיע למצב שבגלל שהתעייפנו או בגלל המחירים הכבדים שאנחנו משלמים, נסתפק בפחות מזה. חיזבאללה לא יהווה איום על תושבי הצפון יותר".
עם סיום הלחימה, כיצד יתבצע תהליך החזרת התושבים לצפון? השר הסביר: "יש תוכנית. יריית הפתיחה היא תאריך שבו צה"ל יגיד שהתושבים יוכלו לחזור לצפון, ומשם יש הגדרה של שבועות. שלומי וקריית שמונה שונות בנוף. עבור שאר המפונים פתחנו בתי ספר עורפיים לכולם. יש תהליך של הכשרת בתי הספר בקו העימות שנפגעו".
"המשמעות היא שבית ספר עורפי שנפתח ייסגר וילך קדימה בחזרה. לקריית שמונה ולשלומי יש בתי ספר יעודיים שנפתחו בעכו, באילת, בתל אביב ובפורייה. נצטרך לראות מה נקודת הזמן הנכונה שנסגור אותם. לא נוכל מבחינת כוח אדם להשאיר את בתי הספר האלה", הסביר קיש.
שר החינוך הביע תקווה כי התושבים ישובו לבתיהם בהקדם: "אנחנו מקווים שכמה שיותר מהר הם יחזרו לבתים בצפון. זאת משימה לאומית. כמו שאנחנו עומדים בזה בדרום, כך גם לצפון. אותו ילד שהמשפחה שכרה בית בזיכרון יעקב, והוא השתלב בבית הספר שם, לא אגיד לו שאני מחייב אותו לחזור, אלא נאפשר לתלמיד לסיים את שנת הלימודים הנוכחית. בסוף כל האירוע נע בדואליות של כתובות. אפשרנו אותה, ונאפשר אותה עד לסוף שנת הלימודים. לאחר מכן, אם המשפחות לא יחזרו, אנשים ייקחו את ההחלטות שלהם".
קיש מביט בשובם של תושבי העוטף לביתם ומייחל לתהליך דומה גם בצפון בקרוב: "זה תהליך. יכול להיות שזה יבשיל רק בסיום שנת הלימודים סופית. יהיה גל ראשון שבו נאפשר את החזרה, וגל שני בסיום שנת הלימודים. אני לא נביא, אבל אני יכול לומר מה ראינו בעוטף: שם אנחנו במציאות שמעוררת הערצה. אתה רואה חזרה של מעל 90%. שדרות במספר האוכלוסייה אפילו צמחה. אבל יש הסתייגות אחת: קח את בארי, ניר עוז, מקומות כאלה שעברו נזק של טבח, בנינו להם מתאר והם עדיין לא חזרו".
השר קיש הגיע לקיבוץ ניר עוז ביום הזיכרון הממלכתי שצויין בתחילת השבוע. הוא סיפר: "לא היה שם טקס, היתה הזמנה פתוחה לכל מי מחברי הכנסת שרצה לבוא לניר עוז. אני בקשר מתמיד עם תושבי ניר עוז. אם בהתחלה היה קשה להתקבל, לשבת ולדבר, בנינו לאחר מכן את המתווה שלהם בכרמי גת כדי לעטוף את הילדים בכל מה שניתן. אם בחודש ינואר הם אמרו שהם לא רוצים לקבל אף אחד, כשהגיעה ההזמנה הלכתי. גם ראש הממשלה יגיע, ואני מניח שאפשר יהיה לתאם את זה. האסון שקרה ב-7 באוקטובר הוא אסון לאומי של מדינת ישראל. כל אדם במדינה שותף לכאב הנוראי, מראש הממשלה ומטה. אנחנו אחים".
בהמשך השיחה נשאל השר על חוק הגיוס המתגבש: "הצבא חייב לגייס אלפי בחורים חרדים למסגרות לוחמות ותומכות לחימה. זה פיקוח נפש. גם לחרדים זה ברור, אבל אסור לבוא במהלך של התקפה על חרדים. הלעומתיות בתוכנו לא תוביל לשום דבר", אמר.
עם זאת, הוא לא תומך בגיוס גורף לכל הציבור החרדי: "אם בסוף אלה שלומדים תורה מבוקר עד ליל יהיו פטורים, עם זה מדינת ישראל יכולה לחיות. יש אלפים רבים, חלקם יושבים תחת ישיבות פיקטיביות".
לדבריו, "אנחנו בונים חוק גיוס. אני חושב שיש דרישה למגזר החרדי להיכנס מתחת לאלונקה. לא יכול להיות שלא יתגייסו אלפי חרדים לצבא. לא יכול להיות שלא יהיה חוק גיוס. החוק ייתן את כל ההטבות למשרתים, למילואימניקים, לחיילים ולאנשי הקבע. זה יקרה. חד משמעת. לתפיסתי זה חייב להצליח ולהוביל לשינוי משמעותי בחברה החרדית".
קיש מזהה תהליך של התקרבות חרדים אל הישראליות: "זה תהליך שקורה כבר בחברה החרדית. למשל המסגור של הממלכתי חרדי בצמיחה מאוד גדולה. עלינו מ-18 אלף תלמידים ל-27 אלף תלמידים. יום כמו יום העצמאות או ימים שהם ציוניים מסומנים, נחגגים. הדברים האלה קורים במערכת. האם הם מטיילים בעקבות מלחמת יום כיפור? אני לא יודע להגיד לך".
הוא הודה כי האחוז שלהם מתוך סך תלמידי בתי הספר החרדיים נמוך, ועל כן הוא פועל להכנסת רפורמת 'אופק חדש' גם לרשתות החינוך העצמאיות בחברה החרדית: "זה יכניס פיקוח ובקרה, ונוכל לדאוג ש'מה זה אומר להיות יהודי במדינת ישראל' ייכנס לתוך המערכות בצורה יותר משמעותית".
באשר לחוק המעונות, הסתייג קיש מענישה קולקטיבית של ילדי אברכים: "מה הוא עושה בסוף? יש תקציב שמוזיל את עלות הכנסת הילדים למעונות היום שהמדינה מסבסדת, בשאיפה שהאישה או הגבר יצאו לעבוד. היא מתאפשרת רק כשמקלים את כניסת הילד למעונות. אני ברמה העקרונית חושב שזה מהלך כלכלי נכון, ואסור לנו לפגוע ביכולת של הכלכלה. לחבר את זה לגיוס? אני לא מקבל את זה".
עריכה: אחיעד לוק