"100 שנה החרדים מתנגדים להשתלבות במדינה"
סא"ל (מיל') הרב יגאל לוינשטיין, מראשי מכינת בני דוד בעלי, על חוק הגיוס: "התהליך צריך להיות הדרגתי, עם פיילוטים שמוכיחים שזה עובד"
אתמול (ב') פורסם כי 7,000 צווי גיוס עתידים להישלח לנמנים עם המגזר החרדי החל מהשבוע הקרוב, ערב ההצבעה על חוק המעונות בקריאה טרומית. סא"ל (מיל') הרב יגאל לוינשטיין, מראשי המכינה הקדם צבאית בני דוד שבעלי, התייחס לדברים.
בפתח השיחה סיפר הרב על חניכיו לשעבר שנפלו במלחמה: "עשרים ושישה בוגרי המכינה נפלו במלחמה. אני כבר לא יכול לספור את כמות הפצועים – עשרות רבות".
לאחר מכן נשאל לוינשטיין על הפולמוס בימים האחרונים בין גורמים בציונות הדתית לבין מנהיגי החברה החרדית באשר לגיוס חרדים. הרב סבור כי הציונות הדתית היא לא הכתובת למחלוקת הזו: "הסוגיה היא לא בציונות הדתית. כדי לגייס את החרדים צריך שהעולם החילוני, תהיה לו הנכונות אמיתית לגייס אותם. אני לא בטוח שבמערכות המנהלות את המדינה: הצבא, הפרקליטות, הגורמים שצריכים לאפשר את זה, קיבלו את ההחלטה, כי כדי לשלב אותם בתוך החברה הוא להסכים לקבל את סל הערכים שלהם. אני לא בטוח שבחברה החילונית מוכנים לקבל. למשל סוגיית ההפרדה בין גברים לנשים, זו סוגיה שהיא בנפשו של צה"ל. פקודת השירות המשותף לא מאפשרת את זה. יש להם תפיסת עולם משיחית – אני לא בטוח שהם רוצים להוסיף עוד 'משיחיסטים' בצה"ל".
על גיוס חרדים: "התהליך צריך להיות הדרגתי"
הוא לא רואה בהקמת חטיבת החשמונאים, החטיבה החרדית החדשה, בשורה גדולה: "אתם יודעים מי זה הסגל? בני הציונות הדתית. אתם אומרים שהצבא מוכן לפתוח את שעריו ושגייסו את הסגל? ניסיון העבר מראה שהנכונות הייתה בעירבון מוגבל והיא הופסקה. פעם היה חוק טל, הוא היה חוק נפלא שהתחיל תהליך, ובג"ץ ביטל אותו בשם השוויון. 'שחר כחול' בחיל האוויר, שם שירתו טכנאי מטוסים חרדים בחיל האוויר ולא שירתו שם נשים. היוהל"ם העלתה את זה ואמרה שלא יכולה להיות בצה"ל הדרת נשים במקום מסוים. אני מקווה שהמלחמה הזאת והצורך האמיתי בחיילים יעשו את ההפרדה".
לדבריו, "העולם החרדי ראה בציונות איום על עצם יהדותם. מאה שנים הם מתנגדים לשילוב בתחומי החיים. הם מתרחקים בגלל החשש לאובדן היהדות. הם החליטו החלטה אסטרטגית: 'אנחנו ממשיכים את הגטו היהודי'. כל זמן שלא ייווצר אצלם אמון שבחברה הכללית יווצרו התנאים המתאימים, הם נמצאים בעמדה עקרונית שמאוד חוששת מתהליך ההשתלבות. לכן התהליך צריך להיות הדרגתי עם פיילוטים שמוכיחים שזה עובד, שהם נכנסים חרדים ויוצאים חרדים מהמקומות שבהם הם משתלבים, וזה יצור תהליך היסטורי".
הרב הרחיב: "היהדות שמרה על עצמה אלפיים שנה בשיטה מסוימת: היא התבדלה מהסביבה התרבותית. יחידי סגולה יכולים להשתלב. חב"ד היא קהילה של 800 אלף אנשים בעולם, אבל רק חמשת אלפים מהם שליחים. לאורך כל ההיסטוריה ההשתלבות התרבותית לאדם הממוצע, הוא חי כאדם דתי פשוט. אין לו את המנגנונים כדי לשמור את עצמו, לכן באמריקה אנשים שומרים על עצמם בקהילות מאוד סגורות. המנגנון היה בנוי על בידול".
לוינשטיין סבור כי החרדים אינם רואים בתרבות הישראלית תרבות יהודית. מכאן העלה את השאלה: "איך אנחנו מגשרים על הפער הזה? מדינת ישראל בשיבת ציון, זאת מצווה לבנות את המדינה שעליה חלמנו. הם מנסים לראות איך בתהליך המורכב הזה כשהחברה אינה דתית, איך יוצרים תהליכים של השתלבות לאדם הממוצע ולא ליחידי סגולה. זו הסוגיה הכי חשובה, וצריך לחשוב איך לקדם אותה".
זו הסיבה מדוע ראש מכינת עלי קורא לעידוד גיוס מתוך הידברות ולא לכפיית גיוס: "התפיסה היסודית היא שאנחנו לא צריכים לסכסך, והדרך היא לא קמפיינים נגד החרדים. הם שומרים על היהדות קלה כבחמורה. הדרך לקרב אותם היא ליצור את האמון ולא לבזות. צריך לשמוע את תלמידי החכמים שלהם, איך הם מתייחסים לביקורת של תלמידי החכמים שלנו. הם קצת בזים וקצת לועגים. הם טוענים שאנחנו לא מבינים את התורה".
"מה שעוזר לצבא זה לא בנות"
בסוגיה אחת ראש המכינה הצבאית מזדהה עם העמדה החרדית - גיוס נשים. הוא פרס את השקפת עולמו: "הבנות הדתיות הולכות לשירות לאומי לשנתיים. זה הפך להיות דבר בעל ערך? אני חושב שסוגיית הצניעות ויראת השמים של הבנות, יש להן חשיבות בשמירת הזהות של המשפחות. אנחנו תופסים את האישה כאדם עם כוח ההשפעה הגדול ביותר על הבית, ואנחנו חושבים שהשירות הלאומי יותר מדויק בשמירת הקומה הרוחנית ביהדות של האישה".
עוד אמר הרב באותו הנושא כי: "אנחנו שמים על כף המאזנים שירות לטובת עם ישראל, כדי שיעמידו נשים אצילות כפי שראינו בזמן האחרון. זו לא יכולת הירי שלהן, אלא היכולת הנפשית ונתינת הגיבוי לבעלים שלהן ולבנים שלהן. הרוח הזאת נבנית בתוך התורה. האישה עם כל ההתחברות שוחקת את הרוממות הזאת, כשאני שם על כף המאזניים את עתיד המשפחות, אני מעודד לתת את כל מה שיש להן לכל עם ישראל דרך השירות הלאומי, וזה לא פחות מהשירות הצבאי במובן הערכי".
לשיטתו, שירות הנשים בצבא כיום אינו כה חשוב: "מה שעוזר לצבא זה לא בנות. לפני שנה היה חוסר מטורף של לוחמים. במכינות הקדם צבאיות גייסו כמעט את כל הבנים ולא גייסו בת אחת, לא אצל הדתיים ולא אצל החילונים. אמרו לי בצבא: ביחידות הצבאיות שם קיים חוסר, אנחנו צריכים את הבנים. שם יש לנו חוסר של כוח אדם. לא גייסו ילדה אחת בשנה שעברה".
עריכה: אחיעד לוק
