"אני חושב שאנחנו יותר בשלב הרעש"
מי ינצח בבחירות לנשיאות ארה"ב? • שמואל רוזנר ('מעריב' ו'כאן 11'): "אנחנו נמצאים בדילמה שנדמה לי שהיא דילמת טווח ארוך וטווח קצר"
היום (ג') חלות הבחירות לנשיאות ארצות הברית, כאשר לפי הסקרים, המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס והנשיא לשעבר דונלד טראמפ הגיעו למספר קולות צמוד למדי.
הפרשן לענייני ארצות הברית שמואל רוזנר ('מעריב' ו'כאן 11') המליץ לנו להניח לסקרים, ופשוט להמתין לתוצאות האמת: "היו כמה סקרים יותר מעודדים מבחינתה של האריס, אבל עכשיו אנחנו בשלב הרעש. הגענו ליום הבחירות והשאלה אם מישהו עלה או ירד באחוז באיזו מדינה, זה בעיקר רעש. יש שלושה מודלים שמנסים לחזות את הבחירות. מה התוצאה בשלושתן הבוקר?: האקונומיסט: 50-50; 538 ונייט סילבר אומרים: 50-49 להאריס. בסוף אנחנו רואים שלושה מודלים שבהם אין לנו דרך לדעת מי ינצח. הרצון שלנו לדעת מי ינצח הוא אנושי, אבל אנחנו מקיימים בחירות בשביל זה".
מי מהשניים טוב יותר לישראל? לשם כך נדרש רוזנר לחלוקה שקבע הפרופסור האמריקני וולטר ראסל מיד: "הוא חילק את הדוקטורינות האמריקניות לארבע אפשרויות. הוא דיבר על המתחים בין הג'קסונים, אלה שהדבר שהכי חשוב להם הוא האגרסיביות, הכוחניות, המילטריזם האמריקני, וטראמפ שייך לגרסה הזאת, הווילסונים, ההמילטונים – שהאלמנט הכלכלי הוא האלמנט החשוב ביותר מבחינתם, והג'פרסונים, אלה שיחסית רוצים את אמריקה נבדלת לעצמה".
"לבחור בין אמריקה מרתיעה שזה טראמפ, לבין אמריקה מעורבת שזו האריס"
לכן הסיק רוזנר כי אנחנו זקוקים לשילוב של השניים: "בבחירה בין קמאלה האריס לבין דונלד טראמפ אנחנו צריכים לבחור אמריקה מרתיעה יותר שזה טראמפ, לבין אמריקה מעורבת יותר שזו האריס. ברור לנו שאנחנו רוצים את המיקס של שניהם, שהוא גם מעורב וגם מרתיע. לא בטוח שנוכל לקבל את השילוב הזה, ולכן אנחנו נמצאים בדילמה שנדמה לי שהיא של טווח ארוך מול טווח קצר. בטווח הקצר ברור לנו שאנחנו רוצים את הנוכחות של טראמפ כמרתיעה, וגם מישהו שסנטימנטים לארגונים הומניטריים לא מטרידים אותו. הוא לא האיש שיילחם למען אונר"א. בטווח הארוך ברור שאם טראמפ, וסגנו - ואנס אפילו יותר ממנו, ימשכו את ארה"ב לאזור בדלני בנוסח שנות העשרים, זה לא יהיה דבר שנרצה".
בהמשך נדרש רוזנר לדילמות הבין לאומיות שארה"ב תעמוד בפניהן: "ברור לגמרי שהטענה של טראמפ בנוגע לצורך של האירופאים להגדיל את חלקם בעוגה נכונה. מצד שני ברור שגם אם האירופים יגלו את הנכונות הזאת, לא בטוח אם זה מה שישכנע את טראמפ לחזק את הבריתות הבין לאומיות של ארצות הברית. אנחנו לא רוצים מלחמת עולם שלישית, אבל מה קורה אם ארצות הברית, כדי למנוע מלחמת עולם, תקריב נכסים כמו טאיוואן, כמו אוקראינה או למשל ישראל? אנחנו רוצים שלאמריקנים יהיו עוד דחפים להגן על מדינות שמתגוננות מול ציר הרשע".
"אנחנו לא מעצמה, ואנחנו צריכים גיבוי של מעצמה"
הפרשן סבור כי גם בעולם גלובלי, מגמות של בדלנות יכולות לבוא לידי ביטוי: "נכון שיש קושי היום בעולם הגלובלי לקיים בדלנות מהסוג שהיה בתחילת המאה ה-20. מצד שני ארה"ב יכולה להעלות או להוריד את רמת המעורבות שלה בעולם. היא יכולה לשמור על אינטרסים כלכלים, אבל להחליט שאין לה אינטרס כלכלי באוקראינה ואין לה אינטרס בישראל, והיא מורידה את המעורבות שלה. עם כל הרצון הטוב, אנחנו לא מעצמה, ואנחנו צריכים גיבוי של מעצמה. אנחנו לא כאלה חשובים מבחינה כלכלית. האם ארה"ב יכולה להתנתק מהעולם לגמרי כמו בימי ג'פרסון? לא. האם היא יכולה להתנתק באופן מספיק שעלול לאיים עלינו כישראלים? התשובה היא כן. וזה דבר שאנחנו צריכים לחשוש מפניו, ולהיערך אליו".
לקראת סיום השיחה הביע רוזנר צער כי אלה המועמדים לנשיאות במדינה החזקה בעולם: "כולנו יכולים להסכים שטראמפ וקמאלה האריס הם לא בסדר הגודל של ג'קסון, וילסון, המילטון וג'פרסון. חבל שארה"ב לא יכולה לנפק היום מנהיגים בסדר הגודל שלהם".
עריכה: אחיעד לוק
