קטאר הודיעה בסופ"ש האחרון כי היא החליטה לעצור את התיווך שהיא עורכת בין ישראל לחמאס בשנה האחרונה בסוגיית החטופים. סא"ל (מיל') אבי כאלו, לשעבר ראש מחלקת שבויים ונעדרים באמ"ן, ניתח את הנושא.
בפתח דבריו התייחס לאירועים הקשים שקרו באמסטרדם: "רבים וטובים דיברו על כך שאנטישמיות היא מצב נתון וודאי באירופה שהולכת ומתאסלמת והמלחמה בעזה רק מאיצה את התופעה הכל כך קשה הזו ואנו פוגשים אותה באופן הכי מכוער".
המשיך ואמר בנושא קטאר: "בעיקר ההכרזה הקטארית מאתמול על הפסקת המגעים שבוודאי מתואמת עם ארה"ב היא ביטוי נוסף של תהליך של פרגמנטציה שזו איזשהי הישברות של המשא ומתן, שכמו שאמרנו בעבר הוא יצור היברידי ומשתנה ובוודאי מהווה עוד ביטוי לקיפאון המתמשך בתהליך כבר חודשים ארוכים. נראה שהמאמץ הקטארי פה לצאת בהכרזה שנועדה לשבור את הקיפאון ואולי ליצור מנוף מחודש במגעים, מביעה תסכול מהצד של קטאר. אבל גם חשש והתבוננות קדימה לכניסה של טראמפ לבית הלבן ולנסות לנקות שולחן מולו. ולכן כחלק מהתהליך הניסיון להיות יותר לאומתיים אל מול החמאס".
"בטווח הקצר בוודאי שזה פחות טוב בעיקר בהיבט המשא ומתן, כי ישראל והחמאס מאבדות ערוץ תקשורת אמין ויעיל בניהם בעוד המצרים נמצאים במדרון אחורי כרגע, בעיקר בלשים לב לעובדה שהמשא ומתן מתנהל דרך חמאס חוץ, מפקדת החמאס בדוחה. לכן בהיבטי הפרקטיקה של המשא ומתן ההחלטה הזו לא משרתת את התהליך. אך בטווח הארוך הלחץ שהולך ומסתמן על הנהגת החמאס בחו"ל, שהופכת למין מוקד מרכזי של קבלת החלטות יכולה בהחלט להוות איזשהו שינוי כיוון גם במדיניות הקטארית, לעבר כך שהלחץ שם יכול להניב פירות. אנחנו רואים את הצעד הראשון הזה, אחריו יש כבר דיבור על גירוש הנהגת חמאס משם", טען.
המשיך והתייחס לנושא גירוש הנהגת חמאס מקטאר: "נכון, אבל מצד שני יש לזה ערך רב כי הנהגת חמאס בחוץ, בניגוד להנהגת חמאס בעידן סינוואר, מסתכלת יותר בהיבט חומרי על המציאות ויש לה שיקולים רחבים יותר שלא קשורים רק בעזה, רחוק מהעין רחוק מהלב. לכן יכולה להיות שורת מנופים שהולכים ומתפתחים כלפי הנהגת חמאס בדוחא. יכול להיות שהכניסה של טראמפ בהקשר הזה תחולל את אפקט הדומינו שיוביל לשינוי מהותי במדיניות קטאר ויוביל לשינוי בעמדות חמאס".
בנושא המשא ומתן מול חמאס אמר: "אנחנו מכירים את התהליך הזה ולצערי אנחנו פסימים כי אנחנו רואים את הדינמיקה כשלילית בין שני הצדדים. גם ישראל מצידה אומנם נרתמת למתווים טקטיים כמו העסקה הקטנה. אנחנו רואים מהלכים מסוימים וניסיונות גישור של מתווכים אחרים, אבל באופן בסיסי אנחנו רואים משהו שנקרא הרצון הפוליטי של שני הצדדים להיות בתהליך הזה על מלא, לא קיים. בתוך דבר כזה לנסות ליצור מציאות שמרבעת או מיישרת את המעגל הזה, היא מאוד קשה, לכן אנחנו רואים את המהלכים החצי מאולצים האלה שבאמת יש בהם כדי לשחוק יותר את המשא ומתן שנוהל עד כה".
לגבי כמה הוא פסימי בנושא שחרור החטופים אמר: "אני חושב שלהערכתי עד כניסת טראמפ לבית הלבן לא נראה שינוי דרמטי. יכול להיות שלקראת הכניסה וההבנה שלטאמפ יש דרישות מאוד ברורות בתהליך הזה, הדבר יהווה מנוף לחץ משמעותי לראש הממשלה שדבק בעמדתו הסרבנית. יכול להיות שהדברים האלו יניעו את התהליך". הוסיף: "טראמפ ניגש לאירוע הזה בגישה 'עסקית', 'גיב אנד טייק', בואו נעשה מהלך שיוכל להביא את כולם להיות מרוצים בתהליך הזה. בין אם זה יהיה למראית עין של עסקה חלקית ובין אם זה יהיה השלמה מלאה של כל התהליך כולל הפסקת אש וכמובן נסיגה של צה"ל מהרצועה ושחרור אסירים. בוודאי שזה המהלך האופטימלי. אנחנו מכירים את הצד הישראלי ומבינים שזה לא יגיע לשם. ראש הממשלה יצטרך ללכת פה בין הטיפות ולמצוא את הדרך בעולם הפוליטי שלו, איך הוא מצליח כן למסור לטראמפ משהו מספיק קליט או מספיק נוח להתקדם איתו ועדיין מצליח לשמור על השלמות הקואליציונית שלו, כרגע זה נראה מאוד מורכב".
עריכה: אלון גבאי