רעידות אדמה הן עניין שבשגרה בקרב לא מעט מקומות בעולם. בישראל הן לא מאוד נפוצות, אבל נדמה שזה מצליח להפתיע לא מעט אנשים בכל פעם שיש רעידה המסבה נזק או סכנה. מדוע? בפרק ה־12 של 'מהנדסים בבנייה' בהגשת של אהוד לביא, שוחח לביא עם המהנדס ירון אופיר, הבעלים של 'אופיר מהנדסים', ושוחח עמו על התחום שזוכה לחשיפה בעיקר סביב התמוטטות מבנים.
"רעידת אדמה היא תופעה של תנודה שנובעת מתזוזה של הקרקע מעל קרום כדור הארץ", אמר אופיר תחילה. "שתי פלטות טקטוניות, לדוגמא השבר הסורי האפריקאי או השבר האנטולי בטורקיה, זזות כל הזמן, ובנקודה מסוימת הבליטות משני צדי השבר לא מסוגלות לשאת את החיכוך ואז יש השתחררות של אנרגיה, ואותה אנרגיה מתפזרת בצורת גלים באורכים שונים. יש מקומות שיש בהם סימנים מקדימים, מדובר על מנגנונים מאוד מורכבים, כל רעידה מביאה עמה אינפורמציה חדשה. אנחנו רחוקים מלהיות מסוגלים לחזות את רעידות האדמה".
כיצד נראה חקר רעידות האדמה בהקשר של תחום הבנייה? "בנושא של הנדסת רעידות האדמה צריך ללכת ממש לנוסחאות הבסיסיות, ולהבין שאנחנו מתמודדים עם תופעת הזזה", הבהיר. " יש בורות גדולה מאוד בתחום הזה בעולם. התקן החדש איתו אנחנו עובדים, תקן 413, נכתב ב־1975. למרות התיקונים שעשו לו, הוא תקן מהדור הישן ועובד על פי גישת הכוח. אין בו את כלים למהנדס, שלא מבין באמת את התחום, לתכנן נכון לקראת רעידת אדמה. המבנים החדשים בארץ, נוכח התכנון המלחמתי, הם בעודף קשיחות בעקבות בניית הממ"דים, לא בגלל תכנון מיועד להתמודדות עם רעידות אדמה. השנה היא לא הפרמטר הקובע, הכי חשוב הוא נכונות הנדסית וסימטריה, תוספות לא נכונות".
"מדינת ישראל לא נערכת נכון, היא עושה ממש מעט בנושא", הדגיש אופיר. "אסור להזניח את המאבק הבא נגד רעידות אדמה. אחרי הרעידה שהייתה ב־1999 בטורקיה קמה ועדה לאיגוד רעידות אדמה שקבעה כללים וכתבה נהלים והקצתה תקציב של 5 מ' שקלים. באמצעות המשרד שלי ומשרדים נוספים חיזקנו מעל 100 בתי ספר מאז 2010. החשובים ביניהם הם בתי ספר ביניהם טבריה, קרית שמונה, חצור הגלילית, אילת, בית שאן. במקומות הססמיים טופלו או נפסלו מרבית המבנים. הפרויקט כולל טיפול של כ־1,200 מבנים עד 2035, אך הוא הוריד הילוך בעקבות הקורונה ועכשיו בעקבות המלחמה".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש