"אם רוצים להגיע להסכם טוב צריך לייצר חורבן"
אל"מ (מיל') רונן מרלי, ראש עיריית נהריה, שיתף בקריסה של העיר על רקע המלחמה בצפון ודרש: "מדינת ישראל צריכה לעשות מעשה ביטחוני וכלכלי"
זיו בלפר בן ה-52 ושמעון נג'ם בן ה-54 נהרגו אתמול (ג') מפגיעה ישירה של רקטה שנורתה מלבנון. על רקע המלחמה המתמשכת בצפון התייחס אל"מ (מיל') רונן מרלי, ראש עיריית נהריה, לתחושותיהם של התושבים, לחוסר הביטחון בעיר בפן הביטחוני והכלכלי ולמדיניות הישראלית בצפון.
"יש לנו שני נרצחים, ואנחנו משתתפים בצער המשפחות. נחבק אותם ונלווה אותם ונעשה מה שצריך", אמר ראש העיר. הוא הרחיב על נסיבות המקרה הטראגי: "זה קרה בנגרייה בקצה המזרחי של אחת השכונות שלנו. אפשר לראות אותם בסרטון מנסים להגיע למרחב המוגן והם לא הספיקו. רקטה פגעה שם פגיעה ישירה, והם נהרגו במקום. לצערי נהריה כבר תקופה ארוכה במתקפה הזו. צריך להפסיק את זה, החיים פה בלתי נסבלים. יש פה 15 שניות. אנחנו שנה ככה, ומדינת ישראל צריכה לעשות מעשה - גם בהיבט הביטחוני וגם בהיבט הכלכלי. אנשים פה חרדים לגורלם".
לדבריו, "נהריה היא נקודת עיוורון, ומדינת ישראל לא מצליחה לראות אותה כמו שצריך. תחשבו שאתם צריכים לעשות קניות, ללכת לקופת חולים. אי אפשר. מלחמה כבר שלושה עשר חודשים? זה בלתי אפשרי לחיות ככה. ואם אנחנו לא יכולים לצאת לסופר, שמדינת לבנון תהיה סגורה. תחשבו שיש לכם 15 שניות. אשתי, העובדים שלי וכל תושב ממוצע עושים שיקול בכל בוקר אם אני יוצא או לא יוצא מהבית, אם אני הולך לקנות חלב או לא הולך לקנות חלב"
אם כך, האם ההחלטה שלא לפנות את תושבי נהריה מבתיהם הייתה מוטעית? ראש העירייה סבור שלא: "יש לנו כבר שלושה הרוגים בעיר, וזו החלטה נכונה. הבעיה של מדינת ישראל היא לא בהחלטה שנהריה נשארה בנהריה, אלא בהחלטה הגרועה של פינוי תושבי הצפון. לגבי היישובים צמודי הגדר, יכול להיות שזה היה נכון בשבועיים הראשונים. זה מחדל. המחדל היותר גדול הוא כמות המשאבים שישראל שופכת על זה. בנהריה מה אומרים? פה גרות 1,500 משפחות של מפונים. המדינה צריכה לחשוב לא על פינוי, אלא על איך מחזירים את הביטחון למפונים ומחזירים אותם לבתים. לא ללכת אחורה, אלא ללכת קדימה. גם בהיבט ההתקפי מול מדינת לבנון, וגם איך אני עוזר לתושבי העיר נהריה להתקדם, ולראות חיים טובים במדינה שלנו".
"המדינה צריכה להכניס את היד לכיס"
ראש עיריית נהריה הדגיש כי המצוקה בעיר היא גם כלכלית: "חסר, חד משמעית. עד היום הסתכלתי על המדינה כמדינה בצרה. יש אנשים שקוברים את הילדים שלהם גם בעזה וגם בצפון, יש חטופים ויש מפונים, אבל בסוף תושבי העיר נהריה נפגעים גם ברמה הכלכלית. לעסקים יש מתווה פיצויים, כל עולם התיירות קרס? המדינה תפצה. אבל כל שכיר? הם לא מפוצים. אין לימודים, אז הורים נשארים בבית, יש אנשים שהאבא במילואים והאימא נשארת עם הילדים. המדינה צריכה להגיד 'הבנו, אנחנו נפצה את כל תושבי העיר השכירים, כדי שתעברו את התקופה הזאת ונמשיך לחיות חיים נורמליים פה'. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס, ובטח שלפתור את הבעיה הביטחונית".
"אם יש בית קפה שהיום פתוח בביירות, זה כישלון של מדינת ישראל"
אם כך, מה מציע מרלי לעשות כדי לשפר את מצב הביטחון בעיר? "אני מציע לפגוע בלבנון. מה המטרה שלהם? לשבש פה את החיים? שלא נצא ללמוד? שנישאר בבית? שנהיה בתוך המקלטים? אם יש בית קפה שהיום פתוח בביירות, זה כישלון של מדינת ישראל. נהריה בבעיה, זו לא תל אביב שיש לה דקה וחצי".
"שירוצו ברגל לירושלים עם ניירות ויגידו 'קחו הכול רק תפסיקו את האש'"
מרלי העיד כי שירת בצה"ל 28 שנים ובהן ראה הרבה, אך הרס שיטתי כפי שצה"ל עשה בכפרי המדע בדרום לבנון לא ראה: "עשיתי מאות מבצעים, לא ראיתי חורבן כמו שראיתי בכפרי המגע, שלושים כפרים בדרום לבנון. יישר כוח. בסוף אנחנו מסכימים שהמלחמה תיגמר בהסכם. אם אתה רוצה להגיע להסכם טוב, אתה צריך ליצור חורבן. אם אתה תגרום להם להבין שהשתגעת, תתחיל לפנות גם את ביירות, להגיד להם לצאת החוצה, גם בצור וצידון להגיד להם לצאת החוצה, הם ירוצו להסכם".
עוד אמר כי: "הרגנו מרמת מ"פ ומעלה את כולם. זה מרשים, הצבא עשה פה הישגים אדירים, אין לי ספק. יש לנו צבא מדהים ולוחמים - להצדיע לכולם. אנחנו צריכים שהם יתחננו להפסקת אש, שירוצו ברגל לירושלים עם ניירות ויגידו 'קחו הכול רק תפסיקו את האש'".
"לא 'ותשקוט ארבעים שנה', אלא ותשקוט הארץ לנצח"
מרלי קורא לכבד כל הסכם הפסקת אש שמדינת ישראל תחתום עליו: "צריך לכבד אותו אם יש בו ערובות לביטחון". הוא נזכר בראש ממשלת לבנון בזמן מלחמת לבנון השנייה: "נשיא לבנון בשנת 2006, פואד סניורה, בכה דמעות, התחנן כמו ילד להפסקת אש. זה מה שצריך לעשות, שיתחננו אליך שתעצור. מדינת ישראל לא תחיה לנצח אם לא נהיה אכזריים. הקם להורגך, השכם להורגו. אנחנו כבר שנה לא יכולים להיכנס לאוטו ולקחת את הילד לבנק. אם זה המצב של התושבים שלי, אני מצפה שבמדינת לבנון ישבו אנשים באוהלים נידחים בקצוות המדינה שם ויקבלו מים בדליים. לא ותשקוט ארבעים שנה, אלא ותשקוט הארץ לנצח".
עריכה: אחיעד לוק
