אנשי המילואים ממשיכים להיות מוזמנים לסבבים רבים בזה אחר זה על חשבון חייהם האישיים. נתי ברמן, סטודנט ולוחם במילואים, שיתף את ענת דוידוב ב־103fm בקושי הגדול שהוא חש.
"אצלי במחלקה, בפלוגה, יש חבר'ה נשואים עם ילדים שנפגעים מאוד מכל ימי המילואים שאנחנו עושים. הילדים כל הזמן שואלים 'איפה אבא? איפה אימא?'. את זה אני שומע מחברים שלי. אנחנו עשינו כבר שלושה סבבים מהסבב הראשון לסבב הנוכחי האחרון, אני מעריך שיש ירידה של 20% בערך בלוחמים", סיפר ברמן.
לדבריו, "זה משהו שאנחנו מרגישים אותו כל רגע במילואים. אני היום לומד תואר בכלכלה יזמות, שנה שנייה באוניברסיטת רייכמן, ואני יכול להגיד שבשנה שעברה בהחלט נפגעתי מהמילואים. אני חושב שהייתי יותר במילואים מאשר בקמפוס, שזה הזוי. מבחינת הלימודים - בין הסבבים הייתי צריך להשלים את כל הלימודים שפספסתי".
בהמשך הדגיש: "ככל שעובר הזמן טיפה שוכחים שאנחנו במילואים. אני לא אחזור על השנה הזאת, אני כן הצלחתי להשלים אחרי קשיים מרובים. את יכולה לתאר לעצמך שבסבב הראשון עשיתי מעל ארבעה חודשים מילואים וכל היום השלמתי הקלטות ולימודים כדי לעמוד בקצב של השנה".
במהלך השיחה שיתף ברמן בהשלכות: "אני אישית עשיתי מעל 200 ימי מילואים. לאט לאט אנחנו באמת נשברים, יש עוד אנשים שלא מגיעים. עכשיו שחררו אותנו לשנת הלימודים הקרובה, אבל אם לא היו משחררים, אני לא יודע מה הייתי עושה".
מה תעשה אם תקבל צו עוד שבועיים?
"אני לא בא לשרת במילואים בשביל מי ששולח אותי, אני עושה מילואים בזכות החברים שלי למחלקה, בשביל לשמור על המשפחה שלי, על החברים שלי בבית. מאוד קשה לי עם ההחלטות הממשלתיות, עם הדרג המדיני".
"לצורך הדוגמה, לפני כמה ימים פיטרו את שר הביטחון שלנו שהוא ניסה לקדם גיוס של קבוצות מסוימות שלא מתגייסות, משהו שהוא מאוד חשוב ושבאמת יוריד מהעומס, החרדים. בסוף זו הקבוצה האתנית הכי גדולה שלא מתגייסת, אבל אני מתאר לעצמי שיש עוד אנשים שלא מתגייסים. מדובר בעיקר בחרדים. זו פשוט הזיה שהדרג המדיני מתנהג ככה ומאלץ אותי לחשוב עם עצמי אם בכלל שווה לעשות את המילואים ולהמשיך להגיע ולהקריב מהחיים האישיים שלי כששאר המדינה לא נותנת כמוני", סיכם.