הסדרה בלבנון או המשך הקרבות? ללא אופק מדיני ברור עדיין צה"ל ממשיך להילחם ולהעמיק את התמרון על פי פרשנים צבאיים. תא"ל אורן אבמן, מפקד אוגדה לשעבר בצה"ל, התייחס להסדר מדיני בלבנון ותהה על האסטרטגיה והמדיניות הישראלית במערכה.
"אנחנו צריכים להגיע במהירות האפשרית לממש את ההישגים האדירים מאז ליל הביפרים, חיסול נסראללה והנהגת חיזבאללה והשמדת קווי המדע, לממש את זה כמה שיורת מהר להישג מדיני", אמר. הוא לא רואה שינוי מציאות מנהר הליטני וצפונה, והוא מציע להתמקד במה שכינה "אבן הראשה של הבעיה" - והיא איראן.
באשר לתמרון הקרקעי בלבנון, הביע הקצין הבכיר (מיל') ספקנות: "אני סקפטי. עוד כפר ועוד כפר לא יעשו את הכרוב חמוץ. בנקודת הזמן עכשיו, כמעט 14 חודשים אחרי תחילת המערכה יש שלושה משתנים: החטופים, שהם אתוס ישראלי, צריך להחזיר אותם הביתה; יש את תושבי הצפון - כל מי שנכנס לציר 89 וצפונה נכנס למציאות סוריאליסטית לגמרי; ויש את המשתנה הצבאי – לצה"ל הרוגים, פצועים ונפגעי נפש, עומס מטורף. כל מי שממשיך עם הסיסמאות להמשיך את המלחמה עד הסוף, מדבר על כתפיים רחבות ושריריות, אבל אלה אותם כתפיים".
ומה באשר לגיוס חרדים? משם לא יבוא הפתרון להערכתו: "אתה רוצה להכניס לאליפות העולם 11 שחקנים שעל הקווים לא היו? גם אם נעשה מהם חיילים בהגנת ישובים, אפילו אותם צריך להכשיר לרובאי 02. העניין הוא מה האסטרטגיה של מדינת ישראל. התמרון הזה, ומה התכלית האסטרטגית שלו?"
הוא נזכר בימיו כמפקד חטיבת ג'נין בימי האינתיפאדה השנייה: "אני מביא את חומת מגן כמשל. כשראש הממשלה שרון דיבר עם מח"טים, הוא הקשיב לי. המבצע ארך 34 יום רשמית, אבל אנחנו עדין פועלים לילה לילה בג'נין ובטול כרם. גם אם נשיג הישג כזה או אחר, לא סיימנו את המערכה, לא בעזה ולא בלבנון. מה שלמדנו הוא שאם יש על השולחן אקדח עם כדור בקנה, סופו שיירה".\
את יוניפי"ל ואת צבא לבנון כינה: 'פיונים בלוח השמחט'. הוא הסביר מדוע: "העניין הוא להשיג רק הסכמה אמריקנית בהיבט של הפעלת כוח אל מול האזרחים שלנו והריבונות של מדינת ישראל. כל השאר הוא בבל"ת. אני חושב ממקומי הצנוע שבאמנות מדינית נוכל להגיע, בטח עם הממשל הבא, להבנות גם לגבי לבנון, גם לגבי עזה, וגם עם האיום המתהווה של איראן גרעינית".
לדבריו, "עכשיו צריך טוויה של אמנות מדינית, וזה בר ביצוע. צריכה להיות דיפלומטיה אלימה. אם לא תעזור דיפלומטיה רגילה". הוא סבור כי זו שעת הכושר לכך לאחר התבוסות הצבאיות של חמאס וחיזבאללה: "יצרנו מציאות אחרת במזרח התיכון, בזכות עשרות אלפי אנשים טובים בכוחות הביטחון, המציאות שהגענו אליה בואך 2025 היא מציאות אחרת. הם לא קיימים, ולכן אותה מלחמת התשה שהאסטרטגיה שממשלת ישראל מושכת אותה מפריעה לנו להיות עם העיניים על הכדור. הכדור הוא איראן".
אם כך מה ייחשב בעיניו לניצחון במערכה הלבנונית?. מבחינתו התשובה פשוטה: "בהיבט הפרקטי הניצחון יהיה כשהזוג הצעיר מחניתה, מנרה, שלומי וקרית שמונה ישלח את התינוק שלו בשלום לפעוטון, ויישן במיטה שלו. 80,000 אנשים לא ישנים במיטות שלהם למעלה משנה. זה לא נתפס"
אבמן שיבח את הנופלים, הלוחמים ומשפחותיהם: "איזה משפחות! איך הם מדברים על אחדות", אל מול אמירות אחרות מפלגות ומשסות: "ושם חשוך בבית הקלפים". בעיניו אותה תהום היא: "הדבר הכי מפחיד כרגע באסטרטגיה הישראלית".