אתמול (א') חשף מקור בכיר בחמאס כי הקשר עם השומרים על החטופים המצויים בשבי חמאס הופסק לפני כחודש, זאת על מנת לשמור את קלף המשא ומתן של ארגון הטרור. מירב לשם גונן, אימה של רומי גונן שנחטפה לרצועת עזה ממסיבת הטבע בקיבוץ רעים בבוקר השבת השחורה, סיפרה על תחושותיה בעקבות הזמן הרב שעבר .
"אין לי מושג למה מדינת ישראל מגיבה כמו שהיא מגיבה. אני יכולה לתת לה את הקרדיט שהיא אולי עושה מהלכים, ולכן למראית עין היא מוציאה משהו אחר. אחרת אני ואף אחד אחר לא יצליח לפרש את זה. איך ייתכן שממשלה תחליט במודע לוותר על אזרחים שלה שנחטפו במשמרת שלה, שהמלחמה שיצאנו אליה היא כדי להחזיר אותם? הממשלה דרשה תנאים להחזרת החטופים, הצבא ייצר אותם, והממשלה תוותר עליהם שוב", אמר תחילה.
"עם ההחלטה לא לגייס חרדים, ולהשאיר את העומס על ציבור מאוד ספציפי שסופג כל כך הרבה אבידות, אני תוהה. כמו שזה נראה לנו, אני תוהה לאן אנחנו הולכים. המדינה קיימת בשביל האזרחים שלה", הוסיפה.
לשם גונן סיפרה על מפגשים שהיא מנהלת עם אזרחים מהציונות הדתית: "היה מדהים. היתה יוזמה של היישוב עלי, וכולנו מבינים שהכוח שלנו הוא הביחד. כששומעים דברים מבחוץ, הם לאו דווקא הדברים האמיתיים. כשנפגשים מגלים כמה אנחנו מחוברים וכמה אנחנו וכמה אנחנו שייכים. יהיה אירוע נוסף בסוסיא ביום שבת, החיבור הזה מאוד חזק, היוזמות של היישובים האלה. אנחנו מספר לא קטן של משפחות שמגיעות לשיח כבר כמה חודשים. אני לא חושב שזה קשב לזעקה שלנו, יש חיבור בין הזעקות. יש את החטופים, האחים והאחיות של כולם, שנמצאים בידי האויב הנורא ביותר, ואנחנו מרגישים שמדינת ישראל לא משכילה להוכיח כמה היא חזקה להוציא אותם, ויש את הציבור שאנחנו מגיעים אליו, שמשפחות השכול שם גדלות בקצב מזעזע".
האם היא סבורה שמפגשים כאלה עשויים לשכנע את מקבלי ההחלטות לקדם עסקת חטופים? היא סבורה שכן: "הכול שאלה איך אתה כציבור נעמוד יחד ונדרוש את הדרישה: להחזרת היקירים שלנו ולשוויון בנטל. אלה החיבורים שאנחנו עושים, לראות את התמונה בעיניים של אדם אחר. אלה החיבורים החזקים ביותר. כשאנחנו מגיעים ליישובים בסגנון הזה, אומרים לנו: נבחרי הציבור שלנו לא מייצגים יותר את האג'נדה שלנו, וזה מה שנבחרי הציבור צריכים לשמוע".
לקראת סיום השיחה נשאלה אמה של רומי, האם היא חוששת מכך שהציבור התעייף מהמאבק. היא השיבה: "ברור, אנחנו 13 חודש שאנשים נלחמים פיזית ובהרבה בתים נשאר הורה בבית. זה קשוח, זה מתיש. הכאב על החוסר העצום".
היא ביקשה שנזכור כולנו, במזג האוויר החורפי היום, שיש מי שאינו מוגן מהקור והגשם: "אנחנו מבינים שאנחנו כולנו בגשם, אני הייתי בבית בחדר החם ובשמיכת הפוך. הבת שלי ועוד 100 חטופים, חלקם הגדול עדיין בחיים, אנחנו לא יודעים באיזה מצב הם במנהרות בעזה. כך גם עם החיילים שלנו שחווים את אותו הדבר"
עריכה: אחיעד לוק