עו"ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט בין־לאומי, זכויות אדם ודיני מלחמה, שוחח עם ליאת רון ויעל אילון ב-103fm על רקע החלטת בית הדין בהאג להוציא צווי מעצר בחשד לביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה.
"זה דרמטי מאוד, ויהיו לזה השלכות גדולות, לא ברור לאיזה כיוון", אמר עו"ד ספרד והרחיב: "יש פה התנגשות אדירים שבית הדין לא חווה בעברו. אם מסתכלים על הרקורד של בית הדין, צווי המעצר העיקריים שהא הוציא והמשפטים היחידים שהיו בו היו של העולם המתפתח, מדינות שהן חלשות פוליטית. כאן הוא נכנס לתגרה עם מדינה בעלת עוצמה אדירה, כי החבר הכי טוב שלנו הוא 'הבריון הכי גדול בשכונה' - ארצות הברית, ועוד כשטראמפ עומד להיכנס, לכן הוא נכנס למלחמה מאוד רצינית".
לדבריו, גם אם בית הדין היה מחליט שלא להוציא צווי מעצר, הוא היה עומד בפני סכנה קיומית: "מפני שההאשמות נגדו הן שהוא בית דין שהולך כנגד החלשים או כנגד האויבים של המערב, והיא הייתה יכולה להביא לנטישה המונית של רבות ממדינות העולם המתפתח מבית הדין".
בהשך סיפר המומחה על נסיבות הקמת בית הדין: "בית הדין הפלילי הבין־לאומי הוא הדובדבן שעל העוגה של הסדר העולמי שנוצר לאחר מלחמת העולם השנייה מתוך מטרה של 'לא עוד'. דווקא שואת העם היהודי היא שדרבנה את האנושות ליצור סדר עולמי עם מנגנוני אכיפה כדי להתמודד עם פשעים לא רגילים".
אנחנו יודעים מעט מאוד על מה שקרה בהאג. ספרד הסביר מדוע: "ההחלטה של בית הדין היא סודית, ואף אחד לא קרא אותה. הליכים שנוגעים לחקירות, בכל שיטת משפט, הם הליכים חסויים, בייחוד כאשר החשודים לא במעצר והם יכולים לשבש חקירה. בית הדין היה צריך לבצע הערכה של הראיות שהציג לו התובע ולומר אם בראיות האלה יש מספיק כדי להוציא לו צו מעצר".
עוד אמר באותו הנושא כי "ההחלטה אינה פומבית, אלא רק התקציר שלה, שהוא השורה התחתונה. בית הדין לא כתב את סיפורה של המלחמה, הוא נתן החלטה בבקשה קונקרטית לעצור אנשים, והוא נתן את ההחלטה לגבי אותם שלושה, ולא כתב את ההיסטוריה של מלחמת עזה. אם וכאשר יהיה משפט, ברור שהסוגיה של 7 באוקטובר תעלה גם היא לדיון".
אם כך, מה אנחנו יודעים? הוא הסביר: "בית הדין אומר: בחנתי את הראיות, ויש חשד סביר לשלושה סוגים של פשיעה נגד האנושות, ועוד שני סוגים של פשעי מלחמה. בית הדין דוחה את טענת התובע לפשע החמור ביותר - פשע הכחדה, אבל יש לו חשד להרעבה. הוא מתאר אלפי חולים ופצועים בעזה שעברו ניתוחים ללא הרדמה".
"התובע החליט, ואת הבקשות הוא עושה בפומבי. יכול להיות שיש בקשות נוספות שהן לא בפומבי, גם כלפי אנשי חמאס, אנחנו לא יודעים את זה", אמר.
לדעתו, ישנן שתי השלכות להצאות צווי המעצר. הראשונה נוגעת למקומות שאליהן נתניהו וגלנט לא יוכלו לנסוע: "124 מדינות, בהן כל מדינות מערב אירופה, כמעט כל דרום אמריקה, קנדה, אוסטרליה, מחויבות על פי המשפט הבין־לאומי לבצע את הצווים ולהסגיר. למדינות האלה נתניהו וגלנט לא יוכלו לנסוע".
השנייה קשורה ליחסים הביטחוניים של מדינות רבות עם ישראל "ישראל נמצאת תחת עננה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. יש הרבה מאוד הליכים של הרבה גופים שרוצים למנוע מכירת נשק לישראל, הדבר הזה יסייע לאותם גורמים".
עריכה: אחיעד לוק