ד"ר יונת אשחר ממכון דוידסון לחינוך מדעי שבמכון ויצמן שוחחה עם פרופ' קרסו וצ'רלי בוזגלו ב-103fm על איפוק וריסון עצמי בעולם החי: "אנחנו רואים שליטה עצמית גם אצל שימפנזים, גם אצל ציפורים חכמות כמו תוכים ועורבים, וגם אצל דיונונים".
הדיונון הוא אומנם רכיכה, אבל מתברר שרכיכה אינטיליגנטית: "המחקר על דיונונים נתן להם שתי אפשרויות: לאכול עכשיו חסילון שאתם אוהבים, או שאתם יכולים לחכות ולקבל אחר כך חסילון יותר טעים". היא סיפרה כי הם הונחו באקווריום עם שני חדרים: אחד פתוח עם האופציה הפחות טעימה, וחדר אחר נעול ושוקף עם האופציה היותר טעימה: "הם היו צריכים לחכות עד שיפתחו להם את החדר הנעול. הם למדו שאם יאכלו את האוכל הפחות טוב, הניסוי ייגמר, הם בחרו להתאפק, ולקבל את האוכל הטעים יותר".
חיה אחרת, הדומה לנו יותר היא השימפנזים: "היתה מכונה שנתנה פיסית אוכל בכל כמה שניות", סיפרה. המטרה היתה לראות עד כמה סבלנים יהיו הקופים להמתין עד שיהיו להם מספיק פיסות אוכל עבור ארוחה משביעה. ההתנהגות שלהם היתה דומה להתנהגות של ילדים במקרה דומה. אשחר סיפרה כי כמו ב'מבחן המרשמלו' שנעשה בילדים, השימפנזים הפנו את הגב למכונה כדי לא להתפתות מהר.
גם העורבים, עוף נבון לכל דבר, לימדו שאם הם יגישו אסימון מסוים, הם יקבלו תמורתו אוכל שהם אוהבים. בניסוי ניכר היה כי הם מעדיפים לקחת אסימון שכזה, על מאכל אחר שהם אוהבים פחות.