היום (ג'), בכפוף לאישור הקבינט, יהפכו המגעים להסדר מול חיזבאללה ולבנון להסכם הלכה למעשה, שייפתח ב־60 יום של בחינת המצב בשטח. אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, הביע את דעתו על הדברים.
"אני בעניין הזה בן גוריוניסט", אמר האלוף (מיל'). כדי להסביר למה הוא מתכוון, הזכיר הכהן דילמה דומה שעמדה בפתחו של בן גוריון בשלהי מלחמת השחרור: "בספטמבר 1948 עמדה על הפרק הצעת האו"ם של ברנדוט, שהיתה איומה: לקחת את ירושלים ולקחת את הנגב, ובן גוריון אמר כן לאו"ם - 'נקבל הפוגה, אנחנו זקוקים לה. בכל מקרה נידרש לשלוח משאיות תגבורת של כל מה שצריך לנגב, המצרים שנמצאים בכיס פלוג'ה בסוף יתנכלו להם, ויתפתחו תנאים לשבירת ההפוגה, ולפתיחת מערכה נוספת'. וזה מה שהיה: פתיחת מבצע יואב, שהיה נקודת המפנה במערכה".
הוא פנה לראשי הרשויות בקו העימות: "גם לראשי המועצות יש לי מה לומר, וזה מתקבל בכעס מצדם. מאוד קל לתפוס עמדה שרוצה לנצח. מה שאני אומר הוא שהדרישה שלכם תביא אתכם למצב שבו אף פעם לא תחזרו לישובים. מה שאתם דורשים, לא ביכולתו של צה"ל לספק כרגע".
הוא הבהיר למה התכוון: "לא שצה"ל חלש, הוא עשה הרבה מאוד, והוא יכול לעשות עוד הרבה, אלא שבתנאים שבהם יש מערכות נשק חדשות כמו כטב"מים". הוא מעריך כי האויב רואה ששיבתם של המפונים תלויה בתנאי הביטחון שלהם: "הם יוכלו להפר את הביטחון גם אם נשב בביירות עם כטב"מים מצפון בקעת הלבנון. יצרנו מצב שבעליל ניתן לניצול על ידי האויבים כדי להביא אותנו למבוכה אסטרטגית, כי הבטחנו משהו שלא ביכולתנו, ואנחנו ומצדנו מתקשים לשבש לחלוטין את כל היכולת של ירי רקטות וכטב"מים. אם הוא טס מתימן עד לתל אביב, הוא יכול גם לטוס מצפון סוריה ועד מטולה. יש פה משוואה שנובעת מאמצעי לחימה חדשים".
הכהן פנה אליהם בבקשה נוספת: "השאלה היא מה אפשר בתנאים בכל כך מורכבים האלה בעוד היבט, יש צורך לדון גם על התעוזה של התושבים. כשאני אומר לתושבים: אם אתם לא תחליטו בתודעה חלוצית לשוב, לא יתחיל הגלגל הכולל של יצור המומנטום של השיבה. זה לא שיש מישהו שילחץ על הכפתור ויגיד: כולם שבים. צריך רוח חלוצית. אנחנו נמצאים בנקודת מוצא שאנחנו מתחילים מבראשית".
לדבריו, "דברים מתחילים במאמץ מלמטה, של תודעת חובה של תושבים חלוצים לחזור הביתה. זה יועיל לממשלה לסדר את מה שהם צריכים, כי הם שם. כשהם לא שם, יותר קל להם".
עריכה: אחיעד לוק