'לילה לא שקט', יצא בשנת 1986 ונחשב לאחד האלבומים הגדולים של שלמה ארצי. בחלק הראשון של הריאיון סיפר ארצי לרז שכניק על תהליך היצירה של האלבום, ועל ההופעה הראשונה בקיסריה, ואילו השבוע נגעו השניים בהמשך העבודה על האלבום ובכמה מהלהיטים הגדולים שיצאו ממנו ומלווים אותנו עד היום.
בפתח התוכנית התנגן השיר 'ליד הבית שגדלתי בו', וסיפר שיש בו פן יותר אלקטרוני ביחס לשירים האחרים שלו בשל העובדה שהמפיק המוזיקלי שלו הוא יזהר אשדות שלקח חלק בהפקתו. השיר המדובר, כמו הרבה שירים מהאלבום, מתייחס בצורה כזו או אחרת למלחמת לבנון והשפעותיה על החברה הישראלית באותה התקופה. ארצי סיפר כי לקח חלק בהפגנה נגד מלחמת לבנון, ואמר: "המלחמה הייתה קונצנזוס, ואז כבר לא. יצאנו להפגנות נגד המלחמה שלא נגמרת".
בהמשך השיח הוא נזכר בשיחה שלו עם אריאל שרון ז"ל שבזמן מלחמת לבנון כיהן כשר הביטחון, ושנים אחר כך הפך לראש הממשלה. "תקפו אותו כי הוא נסע עם בנו עומרי לארצות הברית, ואני הגנתי עליו. אמרתי 'הבן אדם אלמן, נסע לאמריקה ולקח את הבן שלו, מה אתם עושים סיפור?', והוא שמע איך שדיברתי עליו, וזה נורא ריגש אותו אז הוא התקשר להגיד לי תודה. הוא באופן אישי. בלי עוזרים".
עוד הוסיף: "אני זוכר שהוא שאל אותי 'אני מפריע לך', ואני אמרתי לו שהוא לא מפריע לי. הוא שאל מה אני עושה ואני עניתי שאני נמצא באולפן. הבנתי שהשיחה מתארכת וירדתי למטה, האולפן היה ממש ליד הבורסה, ואז הוא סיפר לי על בדידותו של ראש הממשלה, והציע שאולי אבוא לחווה. אמרתי לו שאני הייתי מאלו שעמדו וצעקו נגדו בכיכר והוא אמר שזה בסדר. לא שמעתי עלבון ממנו. אני לא באתי, אבל מתי באתי בסוף? כשגלעד בנו, שהוא חבר שלי, הזמין אותי לאזכרה לאריק. אני באתי ושרתי לזכרו. מה שרתי? 'אנחנו לא צריכים' בטח, ואת 'האיש ההוא'".
האלבום המדובר רווי בלהיטי ענק על זמניים, ואחד מהם הוא כמובן 'שדות של אירוסים' שזכה ללא מעט קאברים וביצועים שונים ומרגשים. ארצי סיפר כיצד רגע לפני טקס המשפחות ב־7 באוקטובר הוא לא ידע איזה שיר עליו לבצע, והתלבט מאוד מה לעשות. לאחר התייעצות קצרה עם שותפיו הגיע להחלטה שיש לבצע את 'שדות של אירוסים'. "בהתחלה אחד השותף שלי הציע את 'שדות של אירוסים' ואני אמרתי 'למה זה שייך? שיר יפה, אבל למה זה שייך?', ואחר כך אמרתי שנביא את יגל יעקב הילד שנחטף, וכשהוא יגיד את זה הטקסט יקבל את המשמעות האחרת, וזה מה שקרה".
"איך הוא נכתב השיר הזה", שאל שכניק. "ואוו איזו שאלה. הוא נכתב על המדרגות בבית...תראה, עם הזמן אני כבר ממציא סיפורים", ענה לו ארצי, "גרתי בצהלה והיו לי שני עצי גויאבות, ולא ידעתי מה לעשות עם הגויאבות שנשרו מהעץ, אז הייתי מכניס אותן לאדמה. היה כזה רגע אחר הצהריים שעבדתי עם הגויאבות, ואתה יודע...אני הייתי כותב כל הזמן, החיים שלי זה כתיבה. הייתי כותב על פתקאות ועל מה שאתה רוצה. היום יש את האייפון אז אני כותב שם בפתקים, וגם אני מדבר לתוכו. כשהתחלתי לכתוב את זה ראיתי למול עיניי את אלוני אבא, מקום שהמון פעמים מופיע לי בחיים. מקום בו נולדתי וגרתי עד גיל ארבע, ובאתי לשם גם הרבה מאוד פעמים אחר כך . נכון שלא היו שם שדות של אירוסים, אבל כשסיימתי לכתוב אותו ידעתי שיש לי שיר מנצח. זו הייתה תחושה. אני יודע מתי יש לי שיר מנצח".
"לא טעית אף פעם?", התעניין שכניק. "חשבתי ש'להציל אותך' זה שיר שיתפוצץ, אבל בסוף הוא מתפוצץ בהופעות. למשל 'מלך העולם' – הקלטתי אותו ושמונה שנים הוא ישב אצלי, ואז הגיע חבר לאולפן ואמר 'תגיד אתה אדיוט?', ואני אמרתי 'לא נעים. זה שיר מתורגם', והוצאתי וזה התפוצץ. אגב, 'שדות של אירוסים' היה צריך להיות שדות של גויאבות בעצם".
"שואלים למה אמנים לא מתערבים במה שקורה במדינה, ואתה קורא את הדברים ומבין שזה מניפסט שלם על המצב, ואין מה להסביר", אמר שכניק. ארצי הפליג בזיכרונותיו ונזכר שפעם הוא קרא באוטוביוגרפיה של בוב דילן שכששאלו אותו משהו שהציק לו הוא ענה ש'הכל כתוב בשירים'. "גם אני תמיד אמרתי את זה. כתבתי ב־86 'זו לא אותה המדינה, זה לא אותו החדר', אני שר ב'תחת שמי ים התיכון' 'עוד מעט יבואו בחירות'. אנשים לא יורדים לסוף דעת השירים, ואני אגיד לך משהו לזכותו של אביב גפן – הוא שנים לחץ עליי לבוא לנשף שלו, ואני שנים סירבתי בתוקף כמובן. כשיהונתן נפטר כבר לא עמדתי בלחץ, לא יודע. הוא כתב לי ואני אמרתי לו 'בסדר אני בא יאללה'. הוא רצה את 'שדות של אירוסים', ואני בדרך כלל לא שר את הבית השלישי שלו, והוא אמר 'אני רוצה לשיר את זה', ואני בכלל לא זכרתי את הבית הזה. כל כך הרבה דברים קורים ואני בכלל לא שם לב אליהם".
בהמשך הודה ארצי כי לפעמים הוא מוצא את עצמו על הבמה נפעם מתהליך היצירה שהוא עובר. "לפעמים אני עומד על הבמה 55 שנה אחרי שהתחלתי ואני אומר לעצמי 'אתה כתבת את זה? לא יכול להיות שאתה כתבת את זה'. אני לא יודע מאיפה זה בא, אבל אני יודע שזה היה טוב". שיר נוסף שעלה במהלך התוכנית הוא 'אם לא נגור ביחד'. כשנשאל ארצי מה עמד מאחורי השיר הוא טען שהוא לא זוכר, והוסיף: "אולי רבתי עם מילכה, אני לא יודע".
השיח הלך והעמיק והשניים ביקשו להתייחס לשיר 'גם זה לטובה'. ארצי כינה אותו 'שיר טוב', וכששכניק שאל למה הוא לא מבצע את השיר הזה בהופעות באותה התדירות הוא אמר "יש משפט שאומר 'אתה חייב לתמוך בשירים שלך אם אתה רוצה שהם יישארו'. אני לא יכול להקדיש לכל כך הרבה שירים את הזמן שלי כי באמת היו לי הרבה להיטים. נוח יותר לבוא להופעה ולשיר את 'ארץ חדשה'". אגב, אם תהיתם – גם השיר הזה נכתב בהשפעת מלחמת לבנון.
רגע לפני סיום סיפר ארצי על תהליכי העבודה שלו, ואמר: "יום אחד אמרתי באולפן 'בואו נתעד', ושאלו אותי 'מה צריך לתעד', ואמרתי שאני לא יודע, אבל שנביא מישהו עם מצלמה שיתעד. מי לא מתעד היום? אבל אז נראיתי דביל. הצעירים של היום באים עם סוללת עורכי דין ויודעים מה הם עושים, ואנחנו למדנו את זה על בשרנו".
עריכה: עדן בן ארי