"ההסכם מותיר לחיזבאללה אפשרות להתאוששות"
פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז דיין, על הפסקת האש בצפון: "הדבר שאיראן השקיעה בו רבות - לא לתת לחיזבאללה להיעלם מהנוף הלבנוני ככוח דומיננטי"
פרופ' עוזי רבי (מרכז משה דיין לחקר המזה"ת ואפריקה, באוניברסיטת תל אביב) שוחח עם מיה זיו-וולף ואריה אלדד ב-103fm על התמורות האחרונות באזור, על רקע הפסקת האש בלבנון, והמשך הלחימה ברצועת עזה.
בפתח הריאיון נשאל רבי מה לדעתו נאמר בין שאריות ההנהגה של חיזבאללה, לבין הפטרון של הארגון מאיראן. על כך ענה: "אם זה שיח בדלתות סגורות, המצב של חיזבאללה הוא באמת בכי רע. לא צריך להיות מומחה לנושא הזה, כי ברמה החומרית נקטם חלק ניכר מההנהגה שלו ומהיכולת הצבאית שלו. אבל הוא כן אומר שההסכם מותיר לחיזבאללה אפשרות התאוששות. אם אני מכיר נכון את איראן, הוא מדבר עם חיזבאללה איך לנהוג בזמן הקרוב, ואיך לייצר את הסיטואציות שבהן חיזבאללה נותר חלק משמעותי בלבנון. זה הדבר שאיראן עשתה כאן והשקיעה בו רבות - לא לתת לחיזבאללה להיעלם מהנוף הלבנוני ככוח דומיננטי".
אם כך, כיצד תנסה איראן לשקם את חיזבאללה בטווח הזמן הקרוב? פרופ' רבי השיב: "בשלב הראשון, איראן תעבוד על גיבוש הפרסונל, ואיך להביא כוחות רעננים ולשפר את יכולת ההנהגה. הם יהיו מתחת לרדאר בשנה הראשונה, אבל אם ישראל תהיה שם והיא תדע לחנוק את צינורות ההעברה, גם של נשק מסוריה, וגם לעקוב אחרי החשבונות".
"אם ישראל תגיב על כל מסמר בפטיש גדול, תיווצר מסורת הרתעה אחרת"
המומחה סבור כי הסכם הפסקת האש בעייתי: "לדאבוני, להסכם יש חיסרון גדול אחד שאומר שחיזבאללה תוך זמן קצר ישוב לסורו. איראן לא הפסידה אותו, על אף שבמונחים צבאיים מעשיים קיבלנו פה תבוסה גדולה לחיזבאללה, תבוסה שלא מיתרגמת מספיק למונחים של הסדר מדיני. זה סיפורנו מאז ומעולם במזרח התיכון".
מדוע לטעמו ישראל לא מצליחה למקסם את הישגיה הצבאיים? רבי סבור כי זה סיפור חיינו: "היינו מאוד קרובים הפעם, אבל את ה'קילינג אינסטינקט' אין לנו, גם בגלל הלחצים הבין לאומיים כי אנחנו חלק מהעולם החופשי, וגם בגלל הדיבייט הפנימי. לא נוכל להגיע עד הסוף אף פעם עם הדברים האלה, וזה מנוצל באופן ציני על ידי הצד השני".
"אני לא רוצה להישמע כמי שמדבר בגנותה של ישראל, היא לא בנויה לזה מספיק טוב", פסק אך הביע תקווה שמשהו בכל זאת ישתנה הפעם: "אולי אחרי 7 באוקטובר היא עוברת בעל כורחה מטמורפוזה, ולכן היא מתעקשת על הדברים. מה שיקבע הוא ההתנהלות הישראלית לעתיד לבוא. אם ישראל תהיה זו שמגיבה על כל מסמר בפטיש גדול, לאורך זמן תיווצר פה מסורת הרתעה אחרת לחלוטין. חובת ההוכחה על ישראל, ונראה עד כמה נלמד הלקח".
הוא הזכיר כי בלבנון יש גורמים שונים שישמחו לנצל את חולשת חיזבאללה: "ככל שחיזבאללה חלש יותר, גדל התמריץ של כוחות אחרים בלבנון לבדוק את השטח. אנחנו שומעים את זה בשפת הגוף ורואים את זה ברמה הוורבלית. נחכה ל-20 בינואר, ונראה אם יש לטראמפ תוכנית ללבנון. גם זה יכול להיות משמעותי".
"חמאס נותר לבד, וגיבוש הזירות ירד לטמיון"
לעומת התמורות בלבנון, דומה כי בזירת עזה המצב לא משתנה. רבי סיפר כיצד נראה החמאס כיום, בעידן שלאחר יחיא סינוואר, הנייה ודף: "אח של סינוואר מנהל את כל הדברים, והוא שם את היד על החטופים. נצטרך לחכות ולראות כיצד הדברים יתפתחו. סגנו, חליל א-חייה נמצא מחוץ לעזה, וגם הוא בתמונה. מוחמד סינוואר יהיה הכתובת החדשה. אנחנו צריכים להיות מאוד יצירתיים כדי להגיע או מהחלון או מהדלת אל החטופים. זו מצווה עליונה שאנחנו מחויבים בה".
לדבריו, "חמאס מנסה להבין מה זה אומר. הוא נותר לבד, וגיבוש הזירות ירד לטמיון, והוא שואל איך להתניע משא ומתן שיוציא אותו טוב, נותר על עומדו. אנחנו צריכים לתת לזה זמן קצר כדי להבין עם מי עובדים ואיך עובדים. כשמדובר בנפשות הפועלות בעזה, נצטרך לחכות ולראות".
למרות כל המכות שספג, חמאס נותר הגוף האזרחי השולט ברצועה. רבי הסביר מדוע: "כל עוד הוא שולט על ההומניטרי, הוא שולט בעזה, לכן ישראל תצטרך לקבל הכרעה: או שהיא מסיימת את העניין או שהיא יוצאת. ישראל עכשיו מגלה טפח ומכסה טפחיים. צריך לרוקן את חמאס מיכולות אזרחיות. זה יהיה צעד חשוב מאוד".
הארוגנים הבין לאומיים בעזה ובדרום לבנון ימשיכו לפעול ולשחק תפקיד. הפרופסור סבור כי עליהם להשתנות מן היסוד: "לגבי אונר"א – טעינו לאורך כל הדרך. גם יוניפי"ל בלבנון יצטרך להיבנות בצורה אחרת. מה שלא יהיה, אנחנו צריכים מעורבות בין לאומית, אמריקנית ואחרת".
עריכה: אחיעד לוק
