כמו בכל תוכנית, נימה קרסו, רעייתו של הפרופ', עלתה לשידור כשבפיה סיפור קצר המתקשר בצורה ישירה לנושא התוכנית, והפעם על הנפש. "אני יודעת שנהוג לומר את מוסר ההשכל בסוף, אבל אני אגיד לכם אותו כבר בהתחלה – הנפש לא משקרת".
בהמשך הפליגה בתיאורים, והביאה את סיפורו של השייח' שיושב בפתח האוהל שלו ומשקיף על המדבר בשמחה, ולוגם עוד לגימה מכוס הקפה שלו. "פתאום חולף מולו נווד לא מוכר, והשייח מזמין אותו לשבת איתו ולשתות כוס קפה. הנווד נענה להזמנתו, והשניים שתו קפה יחד והשקיפו על המדבר. השייח' שאל את הנווד במה הוא עוסק, והוא אמר שהוא מסתכל. 'מסתכל על מה? איזו מין עבודה זו?', שאל השייח'. 'אני מסתכל פנימה לתוך דברים', ענה לו הנווד".
השייח' ביקש מהנווד שיתבונן לתוך הסוס שלו, ויראה מה הוא חושב עליו. הסוס המדובר היה סוס אציל והוא שילם עליו ממיטב כספו. הנווד טען כי למרות שהסוס אציל הוא גדל בחברת פרות, ושיחה עם האיש שמכר לו את הסוס הוכיחה שהנווד אכן צדק.
בהמשך יצאה אשת השייח' מהאוהל, ואילו השייח' ביקש לשאול את הנווד לדעתו על אשתו. הוא טען כי היא יפה, אבל גדלה בין צוענים. השייח' קפץ ממקומו כאילו הכיש אותו נחש, ומיד ביקש לדבר עם הוריה של אשתו. הם אמרו שבשל הקרבות הקשים באזור מגוריהם הם הצטרפו לשבט צוענים לכמה שנים, וביתם בילתה את שנות ילדותה המוקדמות בחברת צוענים.
השייח' התרשם מחוכמת הנווד, והזמין אותו להישאר גם לארוחת צהריים. הוא צווה על המשרתים להכין עבורם מרק שעועית טעים, ושאל את הנווד שאלה אחרונה שהתשובה שלה הצליחה לערער את כל תפיסת העולם שלו. מה שאל השייח'? כיצד הגיב הנווד? ואיך הכל קשור לסיר מרק השעועית?