אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, שוחח עם מיה זיו-וולף ואריה אלדד ב-103fm על ההסלמה בימים האחרונים במלחמת האזרחים בסוריה. הכהן מציע לנו להפסיק לחשוב על שלום, ולהתחיל לשאוף ליעד ריאלי יותר לשיטתו: יציבות.
בתחילת השיחה ניסה האלוף (מיל') להסביר מה קרה דווקא עכשיו בסוריה: "מי שמבין מערכות אקולוגיות, יודע איך שינוי קטן על ידי אחד גורמים מהמערכת מוציא אותה משיווי המשקל. המזרח התיכון כולו הוא מערכת מהסוג הזה. היחלשות חיזבאללה נתנה למורדים ולתורכים הבחנה שיש להם הזדמנות. זו תוצאת לוואי של שינויים בגדר של תזוזת יבשות".
הוא סבור כי אנחנו מסרבים להבין את ההגיון הזה: "כל הסכמי השלום שהתאמצו להשיג כאן, האמינו בשלום מסוג הנאור, שבהנחת היסוד שלו כולם רוצים אותו דבר: כשנביא את האושר והשגשוג למרחב, המערכת תתייצב. אין באמת יסודות ליציבות, כי יציבות היא שיווי משקל".
לדבריו, "עד היום לא המשגנו, ואנחנו מסרבים לקבל את זה. שוחחתי עם הרבה קבוצות בזמן האחרון, שאומרים שאני לוקח להם את התקווה. התקווה שלי אומרת שצריך לחיות בתודעה של ייצוב מערכת. גם גוף האדם במידה רבה, היא מערכת שיכולה לצאת משיווי משקל".
נושא שאנחנו ממעטים לדבר עליו הוא האתוס ההיסטורי של שתי שחקניות ראשיות בסכסוך האזורי הזה: טורקיה ואיראן. על החלומות הטורקים אמר הכהן: "הייתי אורח של צבא טורקיה לאורך הגבול עם סוריה, במקביל לאזור של חלב, בעמק חורן. הם תמיד ראו במרחב הזה כמרחב עותומאני, ואכן חלב קשורה למרחב גם ממנו הגיעו היהודים הכורדים". התפיסה של האו"ם ושל כל המערב היתה שגבולות יציבים מבטיחים יציבות. ברגע שנקבע גבול עם סטטוס בין לאומי מקבלים אותו. על זה טורקיה נלחמת, מאז שהיא לקחת את אזור אנטיוכיה מסוריה. הקו הישר ממשיך לחלב ומזרחה לכיוון המרחב הכורדי".
לכן הבעיות במרחב הזה אף פעם לא מסתיימות, לדבריו. הוא סיפר גם על הפטזיות הפרסיות מאחורי המעורבות האיראנית בלבנט: "כשבאים למשא ומתן, לא עושים משא ומתן על חלומות. גם המרחב האיראני עליו חולמים באיראן הוא להחזיר את אמפריית דריוש. הייתי בביתן אקספו האיראני, וראיתי שם את מפת פרס כאימפריה לפני 2,500 שנה באמירה: גלובליזציה זה אנחנו כבר לפני אלפי שנים".
אם כך האם המלחמה הזו טובה לישראל? האלוף (מיל') הכהן סבור כי מוקדם לדעת: "אנחנו לא יודעים. המאבק הישיר של המורדים הוא נגד המיליציות השיעיות ששולטות שם, וכל הכוחות שם סונים, איסלאם רדיקלי מהצד הסוני. לכן זו מערכת מורכבת, אתה לא יודע לאיזה צד כדאי לך לעזור, כי לא ברור לאן זה מתפתח"
הכהן מזהה דפוס של מלחמה מסוג חדש, כזה שצריך להדאיג אותנו מאוד: "כדאי להסתכל מבחינה צבאית על עוד משהו מעניין. זו מלחמה חדשה שלא דומה למלחמות המאה העשרים. הם משתמשים בהמון רכב קל כמו אופנועים ופיק אפים עם אש קטלנית, והמלחמה ממוקדת במרחב העירוני, על חלב".
הוא הרחיב: "כדאי לדעת שבסוריה יש כ-30,000 לוחמי מליציות שיעיות עם סוג כזה של ניידות, הם מתאמנים, וחשוב להבין את זה, אם למשל נעשה סוג של הסכם למדינה פלסטינית על קו כביש 6. העיקרון הראשון הוא לפעול בהפתעה ובמהירות גדולה, ואז יוצא כוח גדול ומהיר מאזור קליקליה לכפר סבא, מטול כרם לנתניה, ואנחנו בבעיה. נוצרה מציאות של הגיון מלחמה חדש, וצריך ללמוד מה המשמעות שלו".
עריכה: אחיעד לוק