מינוי שופטים לבית המשפט העליון על פי שיטת הסניוריטי הוא אחד מהנושאים שהיו על המוקד בתקופת הרפורמה המשפטית. פרופ' יובל אלבשן (הקריה האקדמית אונו) ניתח את הסוגיה מנקודת מבטו על רקע דרישת בית המשפט העליון מלוין לקיים הצבעה לבחירת נשיא העליון עד 16 בינואר.
על השאלה מה צריך לעשות לסיום הסאגה המשפטית, אמר: "מאמצים את הפשרה שיושבת על השולחן כבר כמה חודשים. העסק הזה פשוט במובן הזה - הנשיא עמית יבחר מישהו חיצוני ויבחרו עוד שופט שמרן מבית המשפט המחוזי שבגדול מקובל על שניהם, ואז יש לכם שלושה שופטים שמתמנים עכשיו, שזה מה שחסר".
לדברי אלבשן, מינוי השופטים תמיד היה קרב פוליטי. "כשמתחילים להגיד 'מעולם לא קרו דברים', אז אפשר גם להגיד שמעולם לא מונה בניגוד לרצונו של שר משפטים, זה גם היה נכון. מעולם לא כפו על שר משפטים למנות נשיא. היה תמיד משחק של מי מכנס את הוועדה ובדין, זה הכוח, בשביל זה הם (שרי המשפטים) יו"ר ועדה", הסביר.
לגבי ההתבטאות של משה לדור, פרקליט המדינה לשעבר, שקרא לטייסים לא להתנדב אם חוקי הרפורמה המשפטית יקודמו: "אנחנו לא צריכים שוב שורפי אסמים שינצלו את זה. החיילים שלנו לא צריכים את זה. מערכת המשפט גם ככה נתפסת כלא עצמאית, ואנחנו לא צריכים שעוד כל מיני עדויות יגיעו, ויש דרך פשוטה מאוד לפתור את העניין. אין דרך לפתור את העניין? אפשר להמשיך עוד. היינו עכשיו 14 חודשים בלי (נשיא בית משפט עליון), מה קרה? לא קורה שום דבר".
"ברגע שנקבע דד-ליין, אז ברור שיש משבר חוקתי. בית המשפט שגה ולא היה צריך למהר. הוא מבין הרי בדיוק מה הוא עשה, והוא מבין ששר המשפטים לא יוכל להיכנע לדד ליין. מדובר בפרשה פשוטה, אנשים בעוד 20 שנה כשישמעו על מה יכול להיות שהתפוצץ פה העניין, הם יתלשו את השערות. זה חוסר אחריות שאני לא מצליח להבין את שני הצדדים. אני חושב שלוין יכול היה גם לוותר, אבל גם עמית יכול היה לוותר וללכת טיפה צעד אחורה - ובסדר, שניכם תצאו לא שבעי רצון באותה מידה. זה בסדר גמור", סיכם.