"אנחנו מדברים על דור שקשה לו יותר"
כיצד נבדק ההיבט הנפשי של המלש"בים? • עו"ד מירי יעקב גביש וראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל לשעבר אל"מ (מיל') פרופ' איל פרוכטר סיפרו • פרק 15
לצד הכושר הגופני, הדרוש לתפקידים קרביים, והמיומנויות האנליטיות כשזה נוגע לתפקידי מודיעין, ישנו גם את ההיבט הנפשי, הנבדק בקרב המועמדים לשירות ביטחון ערב גיוסם. האם חלו שינויים ביחס לאספקט הנפשי לאורך השנים? בפרק ה־15 בפודקאסט 'היחידה' בהגשת עו"ד מירי יעקב גביש, שוחחה מירי עם אל"מ (מיל') פרופ' איל פרוכטר, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל לשעבר, ושמעה על התמורות בנושא.
"אחרי לא מעט שנות ניסיון מול המערכת הצבאית, אני רואה שעשו לא מעט שינויים ושיש ניסיון להקשיב למלש"בים ולהתייחס למצבים השונים כי יש קשיים בהיבט הזה וזה עובד לשני הכיוונים, גם מהמקום של לראות אם מישהו לא מתאים לתפקיד מסוים מסיבה כזו או אחרת, או כאלה שעברו אפיזודה לפני שנים והם מוכיחים שהם מסוגלים לתרום ולהיות חיילים קרביים", פתחה עו"ד יעקב גביש. "אני רואה שכן יש פתיחות ומפעילים שיקול דעת".
בתגובה, השיב אל"מ (מיל') פרופ' פרוכטר: "במערכה הקודמת המשמעותית, מבצע צוק איתן, סיימתי את תפקידי. אני חושב שמערכת בריאות הנפש בצה"ל עוברת שינויים כל הזמן. גם במקום של הקב"ן בתוך היחידה וגם בתפיסת עבודת הקב"ן. אני חושב שהדרישות בתוך המלחמה מאז 7 באוקטובר השתנו בצורה מהותית, והמערכת צריכה לעשות התאמה לקיום בתוך מלחמה, שזה בכלל אתגר נפרד".
"יש מתגייסים שלא לנו לילה אחד מחוץ לבית"
"צריך לזכור שהדור שמתגייס הוא דור הקורונה, הרבה אנשים יצאו מהמגפה ומהבידודים עם העצמה של חרדה חברתית וקשיים חברתיים. אם מסתכלים על שיעור האוטיזם, כשלמדתי רפואה דיברנו על 1 מ־2,500 לידות, היום מדברים על 1 מ־55 לידות בארץ, באירופה ובמערב 1 מ־44 לידות. אנחנו מדברים על דור שקשה לו יותר, דור שבידדנו אותו ונתנו לו את הגושפנקא לא לפתח מיומנות חברתית ועכשיו אנו מגייסים אותו לצבא. ולא רק שאנחנו מגייסים אותו, אלא בשיא העצימות ולתוך המתארים הקרביים. יש פערים גדולים בין יכולות ומיומנות הבסיס - בגלל השביתות והקורונה, חלק מבתי הספר עוד לא חזרו לטיולים השנתיים, ויש מתגייסים שלא לנו לילה אחד מחוץ לבית. האתגרים גדולים, והמערכת חייבת להיות יותר רגישה מצד אחד אך גם לנסות לאפשר לאנשים גם להתאמץ כי השירות הצבאי הוא עוד מדרגה משמעותית בהתבגרות שלנו כישראלים. כבר משלב המיון רואים את ההבדל".
האם המערכת הצבאית אכן התאימה את עצמה לאספקטים הנפשיים המשתנים של הדור הנוכחי? "כן יש יותר אבחון ויותר מודעות, יש גם הטבות שבאות עם זה", השיב פרופ' פרוכטר. "למערכת לפני המלחמה הייתה הרבה יותר פניות להתעסק עם זה, המדיניות הייתה לנסות למצוא תפקידים מיוחדים. זה התחיל עוד בתקופתי כרמ"ח בפרויקט 'רואים רחוק' שהכניס אוטיסטים על הרצף הבינוני לתוך חטיבות המודיעין לתפקידים ייעודיים עבורם עם הכשרה והכנה מיוחדת. באותה תקופה הייתי צריך לראות ולחתום על כל אחד אישית כדי שצה"ל יסכים לפרויקט, יותר מאוחר זה כבר רץ הרבה יותר בקלות והתחילו להכניס אותם הרבה יותר לתוך השירות".
חשים מצוקה נוכח שירותכם הצבאי? שמים לב שילדיכם הולכים לאיבוד במערכת הצבאית? פנו לאתר, למייל או למספר הטלפון - 058-7806555 וספרו לנו.
עריכה: אליעזר בן יהודה ומיכל קדוש
