"הבנתי שיש לי משימה - להוסיף טוב לעולם מהמקום שלי"
אריה כץ, מייסד עמותת 'מתגלגלים קדימה' שנפצע בתאונה ונותר משותק מהחזה ומטה, על סיפורו מעורר ההשראה והחלטתו להקדיש את חייו לסיוע לאחר • פרק 09
הזמן הפנוי של אריה כץ כלל בעיקר רכיבות שטח. בשנת 2017 יצא לעוד רכיבה, התהפך, ושבר את גבו. מאותו רגע הפך אריה למשותק מהחזה ומטה, אבל זה ממש לא עצר אותו. הוא הקים את עמותת 'מתגלגלים קדימה', המסייעת לאנשים שחוו סיטואציה דומה לשלו להתמודד עם החיים החדשים. בפרק התשיעי בפודקאסט 'כסף אנושי' בהגשת חיים כץ, אילן כץ ומיה זיו־וולף, שוחחו עם אריה, בנו של חיים ואחיו של אילן, לשיחה על סיפורו מעורר ההשראה.
"לפני שבע שנים בדיוק הייתי איש של רכיבות שטח", תיאר תחילה. "אופניים, ריצות שטח וביום שישי בנובמבר 2017 יצאתי לטיול עם קבוצה בפייסבוק, יצאנו ליער עופר בכרמל. ואז הגיע סיבוב, לא איבדתי את ההכרה, אבל אין לי זיכרון של האירוע עצמו. התהפכתי, שברתי את הגב. באותו רגע הרגשתי שאני לא מרגיש. משם הגעתי לביה"ח רמב"ם". הייתי שם חודש וחצי. אחר כך עוד חודש וחצי בביה"ח תל השומר. שם אתה לומד לחיות את החיים החדשים שלך. אחרי הניתוח הסבירו לי שאני משותק באזור החזה שלא צפוי לי שינוי משמעותי כלשהו. זכיתי להיות השיאן של תל השומר, האדם שיצא הכי מהר מהשיקום שם".
איך מתרגלים לחיים החדשים? "אני לא חף מאתגרים, וזה לא שחייתי בטופ מהרגע שנפצעתי עד היום", הבהיר אריה כץ. "לכל אחד יש את החוזקות והחולשות שלו בחיים. אחד הדברים שמאפיינים אותי הוא יכולת מנטלית גבוהה וזה ליווה אותי בחיים ובעיקר באירוע הזה. כשאתה נמצא בביה"ח יש לך הרבה זמן לחשוב על החיים שלך, בתור אדם מאמין אתה חושב מה אלוהים רוצה ממך ולמה הוא שם אותך בסיטואציה כזאת. היו לי כמה תובנות שלקחתי על עצמי. הראשונה הייתה שאני לא מסתכל אחורה אלא קדימה. קשה לבצע, גם היום, אבל האתגרים באים אלינו אם אנחנו רוצים או לא. האחריות שלנו היא להצליח לקחת אותם ולהתקדם איתם קדימה. החיים לא יעצרו. המשפחה לא תעצור. הסובבים אותך לא יעצרו".
"היה לי חסר שיהיה אדם שיסביר לי וילווה אותי"
"אני לא פה בגלל שהענישו אותי ועכשיו אני צריך לחיות במסכנות", הדגיש. "הבנתי שיש לי משימה - להוסיף טוב לעולם מהמקום שאני נמצא בו. הסתכלתי על הכל ואמרתי שאאתר את הדברים שאני טוב בהם ואשתדל לעשות איתם מה שאני יכול. היה לי חסר שיהיה אדם שיסביר לי וילווה אותי כאדם על כיסא גלגלים. חסר לך את האדם שנמצא בסיטואציה שלך. כשאתה משתחרר הביתה אתה ממש מרגיש את זה". "החלטתי שאני מקים עמותה שבזה היא מתעסקת, בעיקר התנדבות ובעיקר לפגוש אנשים חדשים שתעזור להם בשלב הראשוני הזה", הוסיף. "לא להישאב לתוך המסכנות וחוסר האונים הזה של החיים החדשים, אלא ממש לצלוח את זה כמה שיותר מהר ולחזור ולטרוף את העולם. הקמנו את עמותת 'מתגלגלים קדימה' ושם אני ועוד אנשים טובים משתדלים לפגוש חבר'ה, ללוות אותם, לתת להם את המעטפת הנפשית והטכנית של ההבנה של ההתנהלות סביב החיים החדשים".
בסיום, תיאר אריה: "כל אדם שאני פוגש שהוא בתחילת דרכו החדשה, לא משנה מה היה אופי הפגיעה, התהליך הוא די דומה לכולם. אנשים רואים אותי ואומרים שאני לא נראה נכה, הם מבינים שאני יכול להיראות נורמלי ולהתנהג נורמלי. אתה מדבר איתם, מקשיב להם, נמצא איתם, זה משרה ביטחון. עם הזמן אתה נותן להם לשאול שאלות, ואתה מסביר להם כל שלב ושלב. ראיתי מספיק אנשים כדי לדעת שזה קורה בסוף שאנשים חוזרים לחיים שלה. בסך הכול החיים ממשיכים ודי סבבה, אין תלונות. עוברות שנתיים, עוברות 5 שנים, אתה מתגלגל, אתה עושה ספורט. אתה חי את המשפחה ואת החברים והכול די דומה. בוודאי שיש אתגרים אבל לומדים לחיות איתם. כולם חוזרים לחיים בסוף".
עריכה: עידו טבת ומיכל קדוש
