ברוך כהן, רבש"ץ קיבוץ מגן, שוחח עם ינון מגל וברק סרי על הפציעה שלו ועל התופת שחווה בבוקר השבת השחורה: "סוף סוף נמצא לנו אבא. אני מאז הפציעה לא רבש"ץ, אבל נמצא אבא לדבר הזה שנקרא רבש"צים במשרד הביטחון".
על בוקר 7 באוקטובר אמר: "זה קרב שבו האינטואיציה עובדת יותר מהכל. אני הייתי מוכן לדברים האלו, וכאשר בשש וחצי בבוקר אתה שומע את הרעמים ומה שקורה, אתה מבין שתרחיש האימה שעליו דיברו כל הזמן - מתרחש. בשש וחצי בבוקר הקפצתי את כיתת הכוננות שלי רק למשמע הטילים והפיצוצים, בלי ידיעה ממה שקורה בישובים אחרים. כאשר אני פוגש את המחבלים על הגדר שלי בערך בשבע ועשרה, אני מבין שהאירוע מתרחש אצלי".
הוא הוסיף: "ברגע שאני רואה את המחבלים על הגדר, אני עושה שיקול דעת מהיר ומבין שאם אפתח עליהם בירי ממרחק 200 מטר זה יסגיר אותי. לכן, אני מתחיל לחתור למגע תוך כדי שאני יורה דרך החלון עם ידי השמאלית, מתוך כוונה לעצור אותם ולירות בהם. כשאני מגיע לנקודה שאין לי אפשרות אחרת אלא לפנות שמאלה, אני חוטף RPG ושם בעצם נפצע".