ישראלים רבים מנסים להיכנס לענף ההשקעות, ולעיתים נופלים בין הכיסאות בשלל נקודות בדרך לרווח המיוחל. בפרק הרביעי בפודקאסט 'מה יש במקום' בהגשת נגה קנז וערן בלטמן, שוחחו השניים על כל מה שצריך לדעת לפני שמתחילים.
"הבטחנו לכם שנרד לסיפורים מדויקים, וננסה לתת לכם כלים בכדי לבדוק את איכות ההשקעות בקרנות החוב", פתחה קנז. "נזכיר את המידה בה המנהל משקיע מכספו האישי בקרן שאנחנו משקיעים בה. בהרבה השקעות יש תשלום ראשוני של כניסה לקרן ויש את דמי הניהול ואת דמי ההצלחה מעל שיעור מסוים. חלק מאותם מנהלים שמשקיעים כסף ב"כאילו" אומרים שהם משתתפים אבל בעיניי זו לא השתתפות ועדיין אני לא חושבת שמי שמנהל קרנות השקעה למחייתו צריך להשקיע באותן קרנות את החלק הארי של כספו. הוא לא צריך לסכן את הבית שלו".
בתגובה, ביקש בלטמן לתקן: "או שמישהו מאמין במוצר שלו, או שלא. אם בעלים של קרן לא משקיע חלק נכבד מכספו בקרן אני לא רוצה להיות שם, נקודה. בקרנות PE חלק מאוד נכבד מההסתכלות היא כמה אותם בעלים משקיעים. בגלל שמדובר בקרנות ענק, אותם אנשים שמים מיליארדים כדי לעשות אותי שקט. מתווך זה סיפור אחר. אם אני נכנס למוסך והמוסכניק מתקן את הרכב שלו במקום אחר, לא אכנס לשם".
"אתה קונה את היכולת והמיומנות", הבהירה נגה. "אני אוהבת את זה שהם משקיעים, אבל אני לא חושבת שהם צריכים לשים שם הכל. זה גם דיון. זה נכון מאוד ואולי אפילו יותר כשמבצעים השקעות ישירות, ומישהו מציע לנו עסקה פנטסטית אבל הוא רק מתווך - צריך להסתכל על זה שונה. אני אשאל קרנות על המקומות בהם הייתה בעיה בהלוואה, ומה עשו עם זה. זה המקום בו הם נבחנים, ולכן זו השאלה המעניינת. בסוף הפיזור צריך לפצות על דיפולטים בחלק מההשקעות. כל שוק ההון זה הכל מה יש במקום".
ומה באשר לשעבודים, המהווים חלק אינטגרלי מעסקאות מסוג זה? "שעבוד זה דבר חשוב, השאלה מי לוקח אותו", הזכיר ערן. "יש חברה רצינית שרצתה שניתן לה הלוואה בסכומים גדולים, והשעבוד שלי היה מטוסים. אם מדובר בחברת תעופה שנותנת הלוואה סביר שהיא תדע מה לעשות עם המטוסים במידה והיא תממש את השיעבוד. זה נורא נחמד שהשעבוד שווה כסף, אבל אם אין לי מה לעשות איתו יש לי בעיה. אנחנו יודעים שלא הכל בטוח, ולכן דיברנו על פיזור. אם יש לי 10 קרנות על השולחן, עכשיו אני צריך לבחור מה יותר טוב ומה פחות טוב".
בהמשך הפרק, שוחחו השניים על סוגיית הנזילות, גם היא מהותית עבור המשקיע הפוטנציאלי. "בכל מה שקשור לקרנות, נושא הנזילות עבור לקוחות ומשקיעים קטנים הוא נושא מאוד עדין", אמרה נגה קנז. "כשאני נכנסת להשקעה בקרן, אני נכנסת עם משקיעים נוספים. אם מחר השוק יורד ועשרה משקיעים יוצאים מההשקעה, אני אשאר עם הנכסים הפחות טובים, לא אוכל לצאת והערך יירד. לכן מנגנון בשם "גייט" משמעותו שמירה הן על הקרן והן על כלל הלקוחות".
"אם הקרן נותנת הלוואות לנדל"ן וההלוואות הן לחמש שנים, אני צריך להבין שלא כל פעם שאני רוצה לקחת את הכסף החוצה ייתנו לי אותו", הדגיש ערן בלטמן. "מצד שני אם אני נותן הלוואות לשנה, ויש די הרבה חברות שעושות את זה, סביר בעיניי שחוסר הנזילות או החסם לא יכול להיות יותר משנה. מי שמשקיע בקרן חוב חייב להבין את האירוע הזה. כשאני נכנס לכל השקעה, אני צריך להבין שגם זו אפשרות".
עריכה: מיכל קדוש