"אין פה שום סימני לידה מחדש, מסלול ייסורים"
שי חרמש, חבר קיבוץ כפר עזה, על תהליך השיקום של הקיבוץ: "אי אפשר היום לחכות 4 חודשים לצו הריסה" • טען: "הדברים מאוד לא ממוקדים"
קיבוץ כפר עזה היה אחד מהקיבוצים שספגו את המתקפה הקטלנית והנוראית ביותר ב-7 באוקטובר. כעת, חברי הקיבוץ פועלים לשקם את היישוב אבל פעם אחר פעם נתקלים בבירוקרטיה המתישה של המדינה. שי חרמש, ח"כ לשעבר וחבר קיבוץ כפר עזה, העלה את הקשיים הרבים של אנשי הקיבוץ מול המדינה באשר לבניית הקיבוץ מחדש.
"ראיתי את ביתי נחרב מול עיני באוקטובר לפני שנה. ועכשיו מפנים את המגרש מתוך היערכות לבנייה מחודשת. זה לא רק הבית שלנו – יש 25-30 בתים כאלה. חצר הקיבוץ היא כרגע אתר סגור לבנייה", סיפר חרמש מהשטח.
"חיכינו ארבעה חודשים לאישור צו הריסה לבית הרוס"
הוא פירט את מסכת הבירוקרטיה העוברת עליו ועל חבריו בדרך לשיקום בתיהם וקיבוצם: "זה סיפור מאוד מייגע ועצוב. אחרי 15 חודש שאנחנו נמצאים בגלות בישראל, כל מה שהצלחנו להגיע הוא להרוס את הבתים, כשעוד לא התחילו אפילו לתכנן את הבתים החדשים. אצלי כרגע מפנים את ההריסות, רק עכשיו מתחילים לתכנן. חיכינו ארבעה חודשים לאישור צו הריסה לבית הרוס".
לדבריו, "זה מפעל חיים שנחרב, ואין פה סימני לידה מחדש. אתה רואה את מסלול הייסורים עד שתגיע הלידה. הסיפור הוא לא רק הבתים, אנחנו חוזרים למציאות של פתרונות זמניים ואחרים, חצי מהקיבוץ נמצא באתר זמני של קרווילות. כפר עזה היה מהיישובים הגדולים באזור, יותר מ-950 תושבים. כ-500 ירדו כרגע למחנה קרווילות לשהות של שנתיים-שלוש בקיבות רוחמה, שאר האנשים מפוזרים בכל מיני פתרונות, חלק נשארו בשפיים ויצטרכו להתפנות משם בעוד שנתיים. הדברים מאוד מפוזרים, ואת הקהילה הזאת נצטרך לאסוף בחזרה הביתה לאחר ארבע שנים שלא הייתה בבית, שאיבדה 64 אנשים מחבריה".
"אני לא חושב שיש פה כוונה זדונית", הבהיר. הוא סיפר על שיחה שהיתה לו לאחרונה עם דורם בכיר במשרד ממשלתי: "מי שהיה בכיר מאוד במשרד ראש הממשלה הוא חבר טוב שלי. ישבתי איתו ואמרתי לו: מנהלת תקומה מדברת על כך שתוך שנתיים יחזרו, כשאני חושב שאלה ארבע. הוא אמר לי: אם הם אמרו שנתיים, ואתה אומר ארבע, אני אומר חמש".
עוד אמר חרמש באותו הנושא: "זאת לא כוונת זדון זו רגולציה. אני נזהר מלהגיד רשעות, המדינה לא יודעת להתנהל במצבים כאלה. הם התקשו להתנהל ככה אצל השכנים שלנו בגוש קטיף, ושם זה עוד היה יזום. ישבנו בוועדת הכספים של הכנסת ולא הייתה פנייה אחת שלא ענינו לה בחיוב. חשנו מחויבות בטרגדיה של פינו גוש קטיף, ועדיין זה לקח שש-שבע שנים".
"אתה חוזר לחצר של בית, כאן רצחו, כאן שרפו, כאן בזזו"
לא רק הבירוקרטיה מקשה על תושבי הקיבות להשתקם, אלא גם הפצע הגדול הפעור בחבריה: "הקהילה חוזרת לכל הטרגדיה שהיא עברה, אנחנו לא יצאנו ממנה שלמים ובריאים בגופנו וברכושנו, וגם את זה צריך לשקם. אתה חוזר לחצר של בית, כאן רצחו, כאן שרפו, כאן בזזו. נצטרך להתמודד עם ההרס, עם החורבן, עם הזיכרונות, עם השכול"
'אנחנו רוצים לחזור הביתה, אבל'
בהמשך נשאל איש כפר עזה, כמה מבני הקיבוץ מעוניינים לשוב אליו. על כך ענה: "כמה יחזרו? זו השאלה שתמיד שואלים. אני אומר: חבר'ה, זה מוקדם לדבר. כששאלו לפני שנה מי רוצה לחזור, התשובה של 80% הייתה: 'אנחנו רוצים לחזור הביתה, אבל'. הפיל בחדר היה המציאות הביטחונית".
עריכה: אחיעד לוק
