אחד הנושאים הקשים שמועלים כעת על סדר היום של הצבא הוא התרופפות המשמעת בזירות השונות והתאונות המבצעיות שקורות במרחבי הלחימה. אלוף (מיל') נעם תיבון, לשעבר מפקד הגיס הצפוני, הסביר את הסיבות לתאונות מבצעיות שמתרחשות בצה"ל ושם את הדגש בנוגע לבעייתיות של מוכנות מערך המילואים טרם המלחמה.
"בכל המלחמות יש כמות נפגעים שצריך היה למנוע, חלק מירי דו צדדי, וחלק מתאונות מבצעיות מסוגים שונים או מהתנהגות מבצעית שגויה. במלחמה כשאתה מפעיל מאות אלפי חיילים מול אויב אינטנסיבי צריך לתת פתרונות מהירים ולהגן על החיילים שלנו. החיילים שנופלים הם הטובים ביותר בעם ישראל", אמר תיבון.
הוא הוסיף בצער כי אחת הסיבות לכך היא הקיצוץ בשעות אימון בצבא, כחלק ממגמה של הקטנת הצבא: "אני חייב להודות שלפני 7 באוקטובר הצבא הקטין את האימונים בדגש על מערך המילואים. ב-7 באוקטובר חסרו לנו שלוש אוגדות, דבר שהיה מאפשר לנו לנהל את המלחמה אחרת ולקצר את משך המלחמה. בהחלט זה חלק מהעניין. עם אותו חוק השתמטות מביש שהממשלה מנסה להעביר בזמן שראש הממשלה ושר הביטחון מודעים לצורך בעוד כוח אדם, ובמקור לכוח אדם שהוא חרדים. צריך להכניס אותם מתחת לאלונקה".
תיבון הזדעזע מהתקרית בלבנון שבה נפלו חייל צה"ל גור קהתי ז"ל והאזרח זאב ארליך ז"ל: "צפיתי בתחקיר בכאב גדול. אני גם מכיר את זאב ארליך, וגם הלכתי לניחום אבלים במשפחת קהתי. אני מיודד עם אסף אגמון, סבו של גור. יש כאן מחדל איום ונורא, כי לא יכול להיות שבזמן מלחמה מול אויב פעיל במקום שבו נהרגים לנו חיילים, עוזבים את כל המבצעיות ועושים משהו שנראה כמו טיול שנתי או פעילות אחרת".
"היה כאן כאב איום ונורא, ולטעמי העימות בין שתי המשפחות שאיבדו את היקר להן היה קשה. הטענות שלי הן לצבא, כי זה לא היה צריך לקרות", הוסיף.
הוא הזכיר את התחקיר האחרון שהוא ביצע במסגרת הצבא: "כשנהגתי לעשות תחקירים, התחקיר האחרון שעשיתי היה ביחידת אגוז, כששני מפקדי פלוגות נהרגו מירי דו צדדי שכולו חוסר משמעת. יצאתי מאוד מוטרד מהתחקיר הזה, ואמרתי שבהרבה מובנים אני כבר לא מכיר את הצבא. המלצתי לרמטכ"ל דאז אביב כוכבי לנקוט ענישה מאוד חריפה כולל הדחת המג"ד. לצערי הרב לא הדיחו אותו, רק נזפו בו ותקופה קצרה לאחר מכן הדיחו אותו על אירוע פחות דרמטי".
האלוף (מיל') התעכב על חשיבותה של משמעת בארגון כמו צה"ל: "המשמעת הצבאית היא לא ללכת שמאל-ימין, היא כוננות עם שחר וכמה מחסניות באפוד ואיך מצודדים את הטנק ואיך החיילים יוצאים הביתה, ואיך הם עולים על הרכב הממוגן. על כולם אנחנו משלמים מחירים נוראיים. הסימפטום באותו אירוע קשה היה חוסר משמעת מוחלט, לא הייתה שום פקודה שימלאו אותה".
עוד סוגיה שהכאיבה לו מאוד היא יחס הצבא למשפחות התצפיתניות שנפלו במוצב נח"ל עוז ב-7 באוקטובר: "זו נקודה שכואבת לי כאב עמוק. חשתי בושה גדולה כקצין בכיר בצבא. לאורך הקריירה שלי ביקרתי בלא מעט משפחות שכולות, כולל כאלה שנהרגו בתאונות אימונים. תמיד אמרתי את האמת למשפחה".
אם כך מדוע הצבא לכאורה לא אמר את האמת למשפחות? הוא השיב: "יש לזה שני הסברים: או ששלחו אדם שאין לו מושג, וזה מאוד לא טוב. ההסבר השני הוא עוד יותר לא טוב: אמרו לו להסתיר את העובדות. מי שמגיע למשפחה שכולה חייב להגיד את האמת: ממה הוא נפגע, איך הוא נפגע. למסור גרסה שקרית? זה שובר את האמון הכי בסיסי בינינו לבין מפקדי הצבא, ולא צריך להזכיר לכם מה אמר בן גוריון בזמנו".
האלוף (מיל') תיבון שהה באזור ב-7 באוקטובר. הוא שיתף: "הגעתי בסביבות אחת ורבע לכניסה למוצב נח"ל עוז. המוצב בער. לא אשכח את האש הנוראה הזאת. זה המקום שבו נהרגו לנו הכי הרבה חיילות וחיילים, וכל ועדת חקירה ממלכתית שתקום צריכה להתחיל משם. אותן תצפיתניות התריעו והשתיקו אותם, הן אמרו שחמאס עושה לנו תרגילים על הגדר, ולא התייחסו אליהן".
"אני בקשר עם אייל אשל וגם עם הורים של גיבורות נוספות. אחד הדברים הקשים באותו יום הוא שחיילים התקשרו במצוקה להורים שלהם, וזה היה מוות בשידור חי. אני פשוט לא מצליח להבין את הצבא, ניסיתי להתערב בעניין הזה וזה לא צלח. ההורים האלה איבדו את היקר להם מכול, הילדים שלהם קבורים עמוק באדמה, הם יודעים שהיה המחדל הגדול בתולדות מדינת ישראל", סיפר.
משפחות התצפיתניות נאלצו לפנות לבג"ץ כדי לקבל את הקלטות הקשר האחרונות של יקירותיהן. תיבון לא מבין מדוע צה"ל הערים קשיים בעניין: "אני בטוח שזה לא נעים לשמוע, הקולות בקשר הם צרחות של פחד ודברים לא נעימים נוספים. עבור המשפחות האלה זו תקלה חמורה שהן היו צריכות לפנות לבג"ץ, ושכל הזמן מנסים לשחק איתן. אין כאן שום סוד מדינה".
מכאן מסקנתו היא אחת: "רק ועדת חקירה ממלכתית". הוא הסביר מדוע: "הפצע כל כך גדול והתיקון כל כך גדול. אנחנו במלחמה למעלה משנה, היחידות מטורטרות לגמרי וקופצות וסופגות וקשה להם לתחקר בסדרי הגודל הזה. צריך להביא עבור זה אנשים חיצוניים לצבא. לא יכול להיות שהצבא ממנה אנשים שחלקם היו באזור או בגזרה, זה לא עובד ככה וזה שובר את האמון של האזרחים ששולחים את הילדים שלהם לצבא. את זה צריך לתקן".
עריכה: אחיעד לוק