המלצות ועדת נגל
תא"ל (מיל') מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, על המלצות ועדת נגל: "יש המלצות שקשורות למבנה צה"ל, יש המלצות שקשורת לבניין כוח צה"ל"
ועדת נגל ממליצה על הגדלת תקציב הביטחון בסכום של בין 9-15 מיליארד שקל לשנה. בנוסף קוראת הוועדה לחיזוק מודל 'צבא העם' ושירות צבאי לכלל האזרחים. תא"ל (מיל') מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, פירט על המלצות הועדה בתוכנית 'איפה הכסף' ב-103fm.
תחילה הסביר פרוזנפר מה תפקיד של הועדה: "ועדת נגל קמה למעשה אחרי דרישת שר האוצר, בעקבות אירועי 7 באוקטובר, והמנדט שקיבלה הוא להסתכל על תקציב הביטחון לעשור הקרוב, להמליץ לממשלה מה נכון לעשות וכמה כסף להשקיע בביטחון בעשור הקרוב" .
לשאלת ענת דוידוב האם הוועדה הייתה אוטונומית או מוכוונת ע"י השר סמוטריץ', השיב: "כל שר – שר ביטחון לשעבר גלנט, שר אוצר ורה"מ המליץ על אנשים שיהיו חברים בוועדה וככה מינו צוות של 12 חברים בוועדה. ברגע שמינו את החברים כל אחד היה סוברני ולא ייצג שום משרד".
לאחר מכן עבר לפרט מהן ההמלצות המרכזיות: "זה מתחלק לכמה רובדים - רובד אחד מתייחס לתפיסת הביטחון הכללית של מדינת ישראל – הדבר החשוב שם הפסקה של תפיסת הכלה וסיכול איומים שמזוהים בעין בגבולות הקרובים למדינת ישראל", לדבריו.
עוד הוסיף: "יש המלצות אחרות שקשורות למבנה ארגוני של צהל, לשינויים שצה"ל ומערכת הביטחון צריכים לעשות. יש המלצות על בניין הכח בצה"ל מסתכלות בדגש לאיום המרכזי של מדינת ישראל שזו איראן – הגרעיני והקונבציונלי".
עוד סיפר כי "בין היתר עסקה הועדה בנושאים של כח אדם, עצמאות חימושית של מדינת ישראל שיהיה לה כח ייצור של חימושים חומרי גלם, כל מה שקשור להגנת גבולות קרובים ורחוקים – שורה רחבה של המלצות שמתבססות על תהליך מאוד ארוך שבוצע – בפני הוועדה הופיעו כל ראשי הארגונים ראש המוסד השב"כ והרמטכ"ל".
אפשר להבין משהו מבין ההמלצות של הועדה מה תוכנית הפעולה של הצבא והממשלה? מה ההתוויות? "בדר"כ שבונים תוכנית בניין כח מניחים הנחות לגבי האיומים והתרחישים. בנוסף מניחים הנחות לגבי מה יכולת הפעולה של מדינת ישראל. האיום המרכזי כרגע הוא איראן אבל היא לא עומדת בפני עצמה כי סוריה יכולה להיות איום וגם לבנון אפשר שתהיה חזרה של חיזבאללה. אנחנו צריכים כמדינה להגן על עצמנו בכוחנו ולהיות מוכנים לכל התרחישים הללו", השיב.
"אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תפריט את התעשייה האווירית"
מאיפה יגיע הכסף לתקצוב ההמלצות? לדבריו, "בשנת 2025 - 3 מתוך 9 מיליארד שקלים כבר אושרו בתקציב שעבר בכנסת. עוד 6 מיליארד נוספים קיימים ברזרבה, בתוך תקציב המדינה שמיועדת לאירועים ביטחוניים, לכן היא פטורה".
אח"כ המשיך בהסבר: "לגבי שנים 2026 ו- 2027 ההנחה שהמשק הישראלי יחזור לצמיחה מואצת. והצמיחה הזו תייצר מקורות נוספים שחלק גדול מהתוספות יגיע מהצמיחה. במידה והצמיחה לא תספק את התוספות, אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תפריט את התעשייה האווירית ותהפוך אותה לחברה ציבורית – היא יכולה להכניס למדינה כ-20 מיליארד שקל. נכון שזה לא בבסיס וזה חד פעמי אבל אין סיבה שלא יקרה ב-2026. בהמשך אפשר להפריט את רפאל וחברות אחרות".
"הוועדה הזו תביא את ההפתעות למלחמה הבאה"
יש המלצה לייעל את הצבא? לדבריו, "יש המלצה כללית לכל מה שקשור לתהליכי ניהול בצבא החל תהליכי רכש ארוכים ובהרבה מקרים בזבזניים. יש שם המלצה על מחירי של מערכות האמל"ח, שהן מאוד גבוהים וצריך ללכת לקונספט אחר. ההמלצות של הועדה נמוכות באופן משמעותי מהדרישות המינימליות של הצבא. את הדלתא בין המלצות הועדה לצרכי הצבא, הצבא יצטרך לבצע דרכי התייעלות גדולים ארוכים רחבי היקף. זה לא אומר שהועדה המליצה פחות מהדרישות של הצבא אז הוא מקבל פטור".
דוידוב ציינה שיאיר לפיד אמר מוקדם יותר היום (ג') ב-103fm שלא עושים עם ההמלצות כלום. מה דעתו על כך? לשיטתו, "בועדת ברודט, שהיו בעקבותיה ויכוחים בין שר האוצר לשר הביטחון, בסופו של דבר הממשלה אישרה את ההמלצות וזה היה תועלת עצומה למדינה ולמשק. זה יהיה גם פה. בסופו של דבר אחרי תוכנית ברודט הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי הקים את תוכנית 'תפן' שהביאה את תוכנית כיפת ברזל, חץ 3 , f-35 , שרביט קסמים ותוכנית הנמ"רים. כל מה שעשינו בהם שימוש עצום במלחמה הזו. הוועדה הזו תביא את ההפתעות למלחמה הבאה ואת המערכות לסבבים הבאים".
