"חוק גיוס לחרדים הוא מאוד חשוב ברמה הכלכלית"
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הגיב על סערת הגיוס • והדגיש: "אנחנו פועלים בצורה מדודה כדי שהאינפלציה תרוסן"
בנק ישראל הותיר אתמול (ב') את הריבית במשק על כנה בשיעור של ארבעה אחוזים וחצי, אבל העלה את תחזית הצמיחה שלו. נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, שוחח עם יעל איילון ב-103fm על המצב במשק לאחר חמישה עשר חודשי מלחמה.
"האינפלציה כרגע היא מעל היעד, והיא צפויה לעלות לכ-4% במחצית הראשונה של השנה, אבל אנחנו צופים שבמחצית השנייה של השנה היא תרד, ולכן אנחנו מסמנים ששם נוכל כנראה לפעול בתחום הריבית", אמר הנגיד.
הוא הסביר מדוע שיעור הריבית אינו יורד גם בימים הקשים הללו: "אנחנו מבינים את הקושי של משקי הבית שהם חווים בימים אלה - העלייה במיסים, יוקר והמחייה וגם סביבת הריבית, אבל צריך לזכור שאינפלציה בראש ובראשונה פוגעת בשכבות החלשות. הריבית נמצאת במדיניות שמוכיחה את עצמה במהלך המלחמה, והיא כלי חשוב כדי שהאינפלציה תרד".
"אם נראה שהאנפלציה מתמתנת באופן מהיר יותר, נוכל לפעול"
לדבריו, "תמונת המאקרו משתפרת, אבל יש הרבה מגבלות היצע ולכן אם היינו מורידים את הריבית כרגע, היינו מעלים את האינפלציה מבלי הלעלות את הפעילות במשק". הוא הדגים זאת בשפה פשוטה יותר: "תארי לך כלכלה עם עץ תפוז אחד ובלי עובדים. אם נגדיל את הביקוש, לא נוכל להגדיל את כמות התפוזים. אנחנו פועלים בצורה מדודה כדי שהאינפלציה תרוסן, ובהמשך הדרך נוכל לפעול. יחד עם זה, אנחנו בעולם עם אי ודאות מאוד גדולה. אם נראה שהאנפלציה מתמתנת באופן מהיר יותר, נוכל לפעול".
אם כך, מדוע לא להוריד את הריבית, ובכך להקל את הקושי על האזרח הישראלי? פרופ' ירון הסביר מדוע הצעד הזה אינו נכון: "אנחנו מבינים שזה יוצר עול על משפחות רבות ועל עסקים, אבל האלטרנטיבה עם עלויות המלחמה שעלו, היא להשאיר את החוב של מדינת ישראל הולך ועולה. זה היה גורם לאינפלציה גבוהה ולריביות הולכות ועולות".
"האחריות התקציבית של ממשלות ישראל מזה יותר מעשור מצליחות להוריד את יחס החוב-תוצר, הוא סימון חשוב מאוד כשכל העולם מסתכל עלינו. בעולם של סיכונים כאלה היה חשוב מאוד לעשות צעדים שחלקם קשורים בקיצוצים וחלקם בהעלות מיסים לטובת כך שהחוב לא יעלה בצורה לא אחראית", אמר ירון.
על הרכב התקציב: "שם לחלוטין היה אפשר לעשות הרבה יותר"
בהמשך ביקש הנגיד לחדד את ההבדל שבין מסגרת התקציב לבין הרכב התקציב: "מבחינת המסגרת נעשו פה התאמות של מעל 30 מיליארד ש"ח, וזה חיזק את אמון השווקים במדינת ישראל. אנחנו רואים שפרמיית הסיכון של ישראל אכן ירדו".
מבחינת הרכב התקציב, הנגיד שבע רצון הרבה פחות: "שם לחלוטין היה אפשר לעשות הרבה יותר בהורדת תמריצים שליליים ליציאה לעבודה, ופה אני מדבר בעיקר על החברה החרדית, הוספת תקציבים למנועי הצמיחה, לצצמם תקציבים קואליציוניים שלא מעודדים צמיחה, וגם מיסים שיש עליהם השפעות חיצוניות שליליות כמו החד פעמי, נסועה ומס גודש, היה אפשר לשים עליהם יותר דגש".
באשר לסגירת משרדי ממשלה שאינם חיוניים הוא אמר: "הם עם תקציבים יותר סמליים, אבל בהינתן הנטל שמושת על הציבור, בוודאי שהיה מקום לזה".
הנגיד הסביר מדוע לשיטתו גיוס חרדים משמעותי כל כך לכלכלת ישראל: "לא אכנס לצד הביטחוני, אני רוצה לחבוש את הכובע הכלכלי של גיוס החברה החרדית מעבר לצד החברתי והערכי. צריך להבין, אם הנטל על המשרתים הנוכחיים יהיה בהתאם לדרישות הצבא, אנחנו מודדים את זה בחצי אחוז של תוצר שהם כעשרה מילארד ש"ח לשנה, אלה העלויות הישירות. מעבר לזה יש עלויות עקיפות. תוכלי לתאר לעצמך סטארטאפיסט שהיה 100 יום במילואים, הרבה תופעות שליליות קורות לאותו מועסק או עסק שהוא מקים. לכן חוק גיוס לחרדים הוא מאוד חשוב ברמה הכלכלית. כדי שהוא יהיה אפקטיבי, הוא צריך לעמוד במכסות שהצבא דורש, ושיהיו בו סנקציות אישיות שליליות כנגד אי גיוס שהן כלכליות ואחרות".
הוא הוסיף בנושא: "התמונה מאוד ברורה, ומהעבר אנחנו יודעים מה יתמרץ כדי שהחוק יהיה אפקטיבי. אמרתי זאת ולא אכנס לספירה הפוליטית".
הירידה מהארץ: "נדרש ניתוח מקיף יותר להבנה מי עזב ומהן הסיבות"
לקראת סיום השיחה נדרש הנגיד לנתונים שפורסמו לאחרונה על שיעורים גבוהים של ירידה מהארץ: "עזיבה של כ-80,000 איש בשנה חריגה בהשוואה לשנים קודמות, בהן עזבו כ-40,000 איש. ברור שנדרש ניתוח מקיף יותר להבנה מי בדיוק עזב ומהן הסיבות האפשריות לנתון החריג הזה וכמה הוא מסמל תופעה מדאיגה. אני יודע שבלכה המרכזית לסטטיסטיקה עובדים על הנושא ומקווים שהנתונים הדרושים יהיהו זמינים בהקדם. הנושא חשוב כדי שנוכל לעקוב אחרי זה ולגבש מסקנות".
עריכה: אחיעד לוק
