סרטו של הבמאי ארז תדמור, 'סודה', יוצא אל המסכים. בשיחה עם איריס קול ב-103fm סיפר על הסיפור המשפחתי שלו שהפך למותחן מרגש וטעון.
"אמצע שנות ה־50, מושב ליד הכנרת. לשם מגיעים יוצאי שואה, ניצולי אושוויץ ופרטיזנים שעובדים במפעל סודה, כולם אנשים שעברו פוסט טראומה מאוד קשה, והם תקועים בבית", תיאר תדמור את עלילת הסרט.
הוא המשיך: "יש סודות שנשארים אצל כולם, וכל אחד חושש שידעו מה הוא עשה, עד שמגיעה התופרת אווה, אותה מגלמת רותם סלע עם ביתה הצעירה. היא צבעונית ויפהפייה ומביאה אור לשכונה הזאת. היא אפילו מביאה איתה פסנתר".
אווה ושלום מתאהבים. שלום, דמות המבוססת על סבו של תדמור, היה כבר איש נשוי ואב. ואם זה לא מספיק, מסתובבת שמועה בשכונה שאותה תופרת הייתה למעשה קאפו במחנה ריכוז.
"זה סיפור שאימא שלי סיפרה לי, גדלתי איתו כל ילדותי", שיתף הבמאי והוסיף: "כשהתחלתי ללמוד קולנוע אימא שלי הציעה לעשות סרט על זה, אבל אז לא הייתי בשל ופחדתי להכיל את כל זה. עד היום אימא שלי היא הלקטורית שלי, אבל במקרה הזה היא מאוד מעורבת".
תדמור ביקש להגיש שלא מדובר בסרט עצוב בהכרח: "לא רק דיכאון יש בסרט הזה. הוא בנוי בעיקר כמו מותחן עם סיפור אהבה חזק ומשפחתי,ויש את נקודת המבט של הילדה, ויש סיפור התבגרות".
וכיצד משפחתו מקבלת את הסרט? את רוב המשתתפים בסרט, הוא לא זכה להכיר לעומק: "פספסתי את הדור הזה. סבתי היתה היחידה ששארה בחיים כשבפגשתי אותה, סבא שלי נפטר כשהייתי בן חמש. מה שיפה פה שזה היה טיפול פסיכולוגי עבורי. ראיתי את סבא וסבתא שלי, את אימא שלי בילדותה מול העיניים. אני מסוגל לתקשר אותם".
"אימא שלי מעורבת מהסינפסיס ועד לכל הגרסאות. היא כמעט התסריטאית פה. בפעם הראשונה כשהיא ראתה את הסרט היא בכתה, כי היא התגעגעה לאבא שלה. אבל בסופו של דבר, הסרט עשה לה טוב, הוא סגר לה מעגל".