"מדינה שלמה מחייכת סוף סוף"
ענת התייחסה לציפייה הדרוכה "כשהן ירדו מהמיניבוסים של הצלב האדום, ועד למפגש הכי מרגש עם האימהות. איפה אימא? אימא פה, אתן פה"
הבוקר זה נראה אחרת - לאלה שכל כך רצו לראות חטופים בבית באמצעות עסקה, לאלה שלא רצו, למשפחות, לשלוש הבנות שחזרו. מספיק היה להסתכל אתמול בכל אלפי הפרצופים שהגיעו לכיכר החטופים בתל אביב, על ההתרגשות, על הציפייה הדרוכה שירדו כבר מהמיניבוסים של הצלב האדום, עומדים בלי לזוז, ועד למפגש הכי מרגש עם האימהות. איפה אימא? כל אחת שואלת. זהו. אימא פה, אתן פה. הגרון נחנק מהתרגשות, ומדינה שלמה מחייכת סוף סוף.
אבל זו רק ההתחלה. אסור לשכוח שישראל במלחמה כבר 472 ימים, ועדיין 94 חטופות וחטופים נמצאים בעזה. רוצים אותם בבית.
ובעוד שעתיים ייכנס לבית הלבן בפעם השנייה הנשיא הנבחר דונלד ג'יי טראמפ. טראמפ הוא הנשיא ה- 45 והיום יהפוך גם לנשיא ה-47. נשיא עם כתבי אישום. כזה עוד לא היה, אבל גם לא היה נשיא שכל העולם חטף ממנו איומים עוד לפני שהתיישב אפילו על הכיסא והתחיל לחתום על צווים. והוא מבטיח שעוד בסוף היום הראשון יתחיל לחתום על צווים ושינויים בסיטונות, "מבול" הוא מבטיח, הגירה, אנרגיה - חזרה לשימוש בפחם ובמזהמים, סילוק טרנסג'נדרים מהצבא, איסור הפלות במדינות רבות... לא מעט צעדים אחורה.
ואצלנו? די היה לנו באיום על חמאס וגם על ישראל לקידום ביצוע עסקה להשבת חטופים והפסקת אש, כדי שנתרגש מהתמונות של חזרת החטופות. וכן, תודה לנשיא ביידן. את אותה עסקה היה אפשר לממש כבר לפני שנה. כנראה שבלי איומים זה לא עובד בשכונה שלנו.
