הפסקת האש מול לבנון עומד בפני צומת דרכים יומיים לפני תום המועד שבו ישראל אמורה לסגת משטחי לבנון. ראש מועצת מטולה דוד אזולאי שוחח עם רון קופמן ופרופ' אריה אלדד ב-103fm ותקף את התנהלות הממשלה בנושא.
בפתח הריאיון התייחס אזולאי לדברי האלוף (מיל') יפתח רון-טל שהתראיין לפניו, שלפיהם כדי להגן על תושבי הצפון על צה"ל להישאר בשטח לבנון: "אני מסכים עם כל מילה שיפתח אמר. יש עוד אופציה, קיימת החלטת או"ם שנקראת 1559 שהתקבלה משנת 2004. היא אומרת שמדינת לבנון היא צבא אחד, צבא לבנון לטוב ולרע, בלי חיזבאללה. חיזבאללה יותר חזק מצבא לבנון, לכן צבא לבנון לא יכול לעשות את מה שהוא רוצה, ולכן צריך לפרק אותו מנשקו".
לדבריו, "ביום ראשון הקרוב, במידה שניסוג, חיזבאללה יחזור לכפרים, הם ישקמו את עצמם וימצאו את ה-7 באוקטובר שלהם".
"לא בטוח פה", הודה ראש המועצה, והוסיף: "אני אומר את האמת לתושבי מטולה - תישארו איפה שאתם נמצאים. אנחנו אולי לא בתקופת טרומפלדור, אבל אם אני אבא לילדים קטנים, אני לא מחזיר אותם לפה, בטח כשממשלת ישראל לא סופרת אותנו".
ואכן אזולאי כועס מאוד על התנהלות המדינה: "לצערי הרב, מיום חתימת ההסכם, צה"ל הזדכה על הכול, והוא לא סופר אף אחד ממטר. הוא גמר את המלחמה. אני איש ימין ברמ"ח אבריי, והממשלה הזאת פשוט לא מתפקדת. אין פה ממשלה, יש רק איש אחד שמקבל את ההחלטות".
הוא סבור כי ישראל מתנהלת כמדינת חסות של ארה"ב: "אם נגיד שממשלת ישראל צריכה לקבל את ההחלטה של האמריקנים, אז בואו נקפל אחרי 77 שנות מדינה את הדגל הכחול לבן ונשים אותו בבוידעם. אני מאוד מעריך את האמריקנים, ושאפו ענק על מה שהם עשו עבורנו, אבל בסוף צריך לזכור שאנחנו מדינה דמוקרטית ציונית ערכית עם דגל כחול לבן, וראש הממשלה צריך לתת לנו ביטחון בכל מקום".
"לפני שאדבר על הכסף והסיפור הזה, תנו לנו ביטחון. זו החובה של מדינת ישראל. אם המדינה וראש הממשלה לא רוצים את הגליל, קפלו אותו. אני גר פה 25 שנה, ואני לא זוכר שראש הממשלה היה פה", הוסיף.
אזולאי ממשיך להיאבק עבור ביטחון תושביו, והוא זועם מאוד על הגורמים המדיניים: "שאקח את תעודת הזהות הכחולה שלי ואזרוק אותה? אני רואה מה קורה בנושא ההפגנות, ואני לא מאמין בזה. בסופו של דבר יש לנו ממשלה אטומה שרואה רק את האינטרסים שלה. אין ממשלה בישראל ואין קבינט בישראל, יש רק איש אחד שמקבל החלטות לטוב ולרע. 1701 הייתה החלטה רעה ב-2006, ובטח שהיא רעה עכשיו".
עריכה: אחיעד לוק