אילנה אביטל נכנסה לתודעה הציבורית בסוף שנות ה־70 וכבר עשרות שנים ממשיכה להישאר שם. לרגל יום הולדתה ה־65 חזרנו לנקודות משמעותיות בקריירה שלה, אחרי למעלה מ־40 שנה על הבמות בארץ ובעולם.
הזמרת והיוצרת נולדה בשם בריז'יט אביטבול למשפחה ממוצא תוניסאי שהתגוררה בפריז. כשהייתה בת 11 עלתה משפחתה לישראל, והתגוררה בנתניה. החיבור של אביטל עם עולם המוזיקה החל שנתיים אחר כך – ילדה בת 13 הקליטה לחברת תקליטים בצרפת שלושה שירים בצרפתית. כשהייתה בת 16 הפנה אותה מורה לפיתוח קול למפיק המוזיקלי שלמה צח – הוא ערך אודישנים לזמרי הליווי ליזהר כהן, והתרשם מגוון הקול הייחודי שלה. מהר מאוד החתים אותה אצלו, ובהמשך הפכו לבני זוג.
נקודת ההזנקה המשמעותית בקריירה של אביטל התרחשה באמצע שנות ה־70 כשצח יזם את השתתפותה של אביטל בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'אותך' שכתב והלחין שייקה פייקוב. שנה אחר כך השתתפה בפסטיבל הזמר הבין־לאומי בצ'ילה עם השיר 'לאהוב', ולמרות שהגיעה רק למקום השלישי בתחרות זכתה אביטל בפרס ההופעה הטובה ביותר. באותה השנה חבקה את אלבומה הראשון הנושא את שם השיר.
בקריירה של אביטל מחוץ לישראל היא השתמשה בשמות הבמה לנה, ולעיתים גם סנדי מילר. בתחילת שנות ה־80 יצא תקליטון הבכורה של אביטל לקראת אלבום בצרפתית. הסינגל הראשון ממנו נסק לראש מצעד הפזמונים במונטריאול, והשאיר חותם. אביטל המשיכה לתחזק קריירה בין־לאומית, אבל בו זמנית לא שכחה את החיבור העמוק לארץ, ובשנת 1982 השתתפה אביטל בשירוויזיון, תחרות זמר ישראלית לילדים, עם השיר 'מלכת הכיתה' שהגיע למקום השביעי בתחרות. שנה אחר כך השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון עם השיר 'עוד ועוד', עמו הגיעה למקום החמישי.
בשנת 1984 שחררה את האלבום 'בזכות ימים כאלה', שכלל בתוכו גם שירי ילדים. בדצמבר באותה השנה השתתפה בפסטיגל עם השיר 'אבא, אמא וארץ ישראל', אותו הלחינה אביטל בעצמה, למילים של יורם טהרלב, והשיר הגיע למקום השני בתחרות. באותה השנה הגדילה לעשות והשתתפה גם בקדם האירוויזיון של צרפת, שם הגיעה למקום השני. שנה אחר כך קיבלה אביטל החלטה לשוב לצרפת יחד עם בן זוגה באותה התקופה ובנם, אבל זה לא מנע ממנה להשתתף בפסטיגל גם באותה השנה – היא השתתפה עם השיר 'בוא אל החגיגה' שהלחינה למילותיה של שמרית אור, והשיר המדובר הגיע למקום השלישי.
אביטל לא ויתרה על הרעיון להשתתף באירוויזיון ובשנת 1987 השתתפה שנית בקדם, הפעם עם שיר שהלחינה בעצמה למילים של שמרית אור. השיר הגיע למקום השני. באותה השנה הלחינה אביטל את השיר 'הדגל שלי' למילותיו של יורם טהרלב. השיר, שהולחן עבור הזמרת עדנה לב, הגיעה למקום השלישי בפסטיגל של אותה השנה. החלום על השתתפות בתחרות האירוויזיון המשיך ללוות את אביטל ובשנת 1991 היא השתתפה שוב בקדם, הפעם עם השיר 'אהבתי האחרונה' שהלחינה אביטל בעצמה למילותיו של אהוד מנור. השיר הגיע למקום התשיעי. באחד הראיונות הודתה אביטל כי למרות הכל היא לא רואה בזה פספוס, והסבירה: "מאוד רציתי לייצג את ישראל, המדינה שלי, או את צרפת, שבה נולדתי, אבל זה כנראה לא נועד לקרות. אני לא מתעסקת בדברים שלא קרו, רק במה שכן - וגם זה הולך אצלי לבוידעם".
בשנת 1992 יצא השיר 'זוהר בדשא', אותו הלחינה אביטל בהזמנה לכבוד המצעד השנתי של רשת ג'. השיר שבוצע על ידי אורי פיינמן, שלוה ברטי ודורון מזר, זכה להצלחה, ודורג במקום ה־15 במצעד השנתי באותה השנה. בסוף שנות ה־90 החלה אביטל את קריירת המשחק שלה ושיחקה בהצגות לילדים, מחזות זמר, טלנובלות, ובהמשך גם בתוכניות ראליטי. בו זמנית היא ממשיכה להופיע לקהל מאזינה, ולפני מספר שנים אף הוציא ספר הנושא את השם 'אלוהים זה בינך וביני'. באחד הראיונות שהעניקה אביטל טענה שרוב הקריירה שלה היא נמצאת באמצע – לא למעלה מדי ולא למטה מדי. "אני שומרת על האמצע הזה, שלא פשוט לשרוד בו, יותר מ־40 שנות קריירה. יש כל כך הרבה אמנים שכבר לא שומעים עליהם היום, ואני תמיד שם. אי אפשר להתעלם מזה".
לכבוד יום הולדתה ריכזנו עבורכם ממיטב שירה של אביטל שזוכים עד היום לחיבוק חם מקהל המאזינים. מזל טוב אילנה! לעוד שנים רבות של מוזיקה!
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוזיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו
עריכה: עדן בן ארי